המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין שתי מלחמות העולם חיו בספיזישוק כ-300 יהודים – כמחצית תושביה. הם התפרנסו ממסחר בעצים, מהשטת דוברות וממלאכה. בספיזישוק היו מוסדות דת, חינוך ורווחה יהודיים מסורתיים, והייתה בה גם פעילות ציונית ופעילות ספורט בסניף של "מכבי".
עם סיפוח ליטא לברית-המועצות ביוני 1940 הולאמו כמה חנויות בעיירה, בית הספר העברי נסגר, והפעילות הציונית נאסרה.
עם כניסת הגרמנים לספיזישוק בסוף יוני 1941 החלו ליטאים מקומיים להתעלל ביהודים ולשדוד את רכושם. ב-7 באוגוסט 1941 החל גירוש היהודים מבתיהם לגטו. כעבור כשבוע הוצאו מהגטו ארבעים גברים יהודים, ושוטרים ליטאים רצחו אותם סמוך לבית העלמין היהודי. שאר תושבי הגטו נרצחו ב-4 בספטמבר 1941 על שפת הנהר נימן (Nemunas); על-פי דוח יגר נרצחו שם 47 גברים, 118 נשים ו-13 ילדים.