המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

סנדומייז' (Sandomierz)

יידיש: צוזמיר

מקום לפני המלחמה: עיירת נפה במחוז קילצה (Kielce), פולין
מקום בזמן המלחמה: גנרלגוברנמן, מחוז רדום

Poland ,Sandomierz, יהודייה וילדה בגטו. ארכיון יד ושם, 4954/2
<br>
Poland ,Sandomierz, יהודייה וילדה בגטו. ארכיון יד ושם, 4954/2

Poland ,Sandomierz, גירוש יהודי העיירה לקרקוב על גבי ספינת קיטור, 18/09/1940.
<br>
ארכיון יד ושם, 1304/1 Poland ,Sandomierz, גירוש יהודי העיירה לקרקוב על גבי ספינת קיטור, 18/09/1940.
ארכיון יד ושם, 1304/1

בין שתי מלחמות העולם חיו בסנדומייז' כ-2,500 יהודים – יותר משליש תושביה. רובם התפרנסו מחנוונות, ממלאכה וממסחר, בעיקר בעצים, תבואה וביצים. בסנדומייז' פעלו קופת גמ"ח ושני בנקים יהודיים ומוסדות עזרה מסורתיים, וארגון טא"ז פתח בה מרפאה.
רוב ילדי הקהילה למדו בחדר המסורתי ולאחר מכן בישיבה. הבנות למדו בבתי ספר ממלכתיים פולניים ולמדו לימודי קודש ועברית בבית ספר משלים. בעיירה פעלו סניפים של מפלגות ציוניות והכשרות חלוציות ופעל בה גם סניף של אגודת ישראל, הייתה בה ספרייה ביידיש ופעל בה מועדון ספורט של "מכבי".
הגרמנים כבשו את סנדומייז' ב-12 בספטמבר 1939. עם הכיבוש הם גירשו ממנה את תושביה היהודים בני 60-12, ובדרך רצחו כמה מהם. ב-14 בספטמבר, לאחר שהועברו בין כמה עיירות בסביבה וסבלו התעללות קשה בדרך, הם הוחזרו לסנדומייז'.
ב-20 בנובמבר 1939 הוקם בסנדומייז' יודנרט בראשותו של עורך הדין ד"ר גולדברג. על יהודי סנדומייז' הוטלו תשלומי כופר רבים, רבים מהם נחטפו לעבודת כפייה וחנויותיהם נמסרו לפולנים מקומיים. בדצמבר 1939 חויבו יהודי סנדומייז' לשאת סרט זרוע לבן שעליו מגן דוד והאות J. נאסר עליהם ללכת על המדרכות. באותו חודש גורשו לסנדומייז' 1,200 יהודים מקליש (Kalisz) ומשיירדז (Sieradz).
בשל המצוקה הכלכלית הקשה נאלצו רוב יהודי סנדומייז' להתקיים מתמיכת היודנרט. לשכת עבודה מיוחדת שנפתחה ליד היודנרט גייסה עובדים לעבודות מפרכות, וגם נשים עבדו בהן.
ב-25 בנובמבר 1941 נצטוו היהודים למסור את דברי הפרווה שברשותם, אך היו שהסתירו אותם, ורבים העדיפו לשרוף את הפרוות ובלבד שלא למסור אותן.
ביוני 1942 הוקם בסנדומייז' גטו. הגטו לא היה מגודר, אך היציאה ממנו נאסרה. בספטמבר 1942 גורשו ברגל לגטו מאות יהודים מיישובי הסביבה. עשרות מהם שלא עמדו בקצב ההליכה נרצחו בדרך.
גטו סנדומייז' היה מהאחרונים במחוז שחוסלו. אקציית החיסול החלה ב-29 באוקטובר 1942 ונמשכה שבועיים. יותר מ-3,200 מיהודי סנדומייז' גורשו למחנה ההשמדה בלז'ץ; כמאתיים יהודים נרצחו במקומות המחבוא שלהם, ו-78 נרצחו בדרך לתחנת הרכבת בידי שוטרים ליטאים ואוקראינים.
לאחר הגירוש נתפסו בסנדומייז' ונרצחו עוד 480 יהודים. עשרות יהודים נשארו במחנה עבודה בסנדומייז', ובהם בעלי מקצועות נדרשים, אנשי שירות הסדר היהודי ועשרות יהודים שאנשי שירות הסדר היהודי העבירו לשם בחשאי.
ב-10 בנובמבר 1942 הקימו הגרמנים בסנדומייז' גטו חוזר ורוכזו בו כ-8,000 יהודים מכל רחבי המחוז. הגרמנים פיתו את היהודים לבוא לגטו בהבטחה שיוכלו לעסוק בו במלאכה ובמסחר. עם השמועות על אקציה נוספת נמלטו מהגטו כ-3,000 יהודים.
בינואר 1943 גורשו כ-6,000 יהודים מהגטו למחנה ההשמדה טרבלינקה. כ-400 צעירים הועברו למחנה העבודה סקרז'יסקו-קמיינה (Skarzysko-Kamienna), ורובם נספו בתוך זמן קצר.
ארגון מחתרת שפעל בגטו סנדומייז' חתר בתחילה לכונן בסיס לפעולות פרטיזניות ביערות הסביבה. מגעים עם התא המקומי של ארמיה קריובה הסתיימו כשרצחו אנשי המחתרת הפולנית את הקַשרים היהודים שיצאו מהגטו להיפגש עם נציגיה. הארגון חדל אפוא מניסיונותיו להוציא את הנוער לפעולות פרטיזניות, ובמעט הנשק שהיה בידם ניסו בני הנוער היהודים להתנגד בעת חיסול הגטו. נראה שאיש מהם לא נותר בחיים.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog