המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

סלווקוב (Sławków)

מקום לפני המלחמה: עיירה בנפת אולקוש (Olkusz), מחוז קילצה (Kielce), פולין
מקום בזמן המלחמה: שלזיה עילית

Poland ,Slawkow, יהודים מפנים שלג, עבודת כפיה 1940. ארכיון יד ושם, 4364/1 Poland ,Slawkow, יהודים מפנים שלג, עבודת כפיה 1940. ארכיון יד ושם, 4364/1

בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בסלווקוב כ-650 יהודים שהיו כשישית אוכלוסייתה. רבים מהצעירים היגרו ממנה עוד קודם לכן, בעיקר לדרום אמריקה. יהודי סלווקוב התפרנסו מתעשייה זעירה, בעיקר בענף ההלבשה, וממסחר זעיר, וכמה מהם היו פועלים במפעל הברזל המקומי. הם נעזרו בג'וינט ובקופת גמ"ח. בסלווקוב פעלו סניפים של מפלגות ציוניות והיה בה גם קיבוץ הכשרה. כמו כן פעל בה סניף של אגודת ישראל. רוב ילדי הקהילה למדו בחדרים פרטיים.
הגרמנים כבשו את סלווקוב בתחילת ספטמבר 1939. לאחר ימים מספר הם רצחו 98 גברים יהודים שניסו לברוח לאזור הכיבוש הסובייטי במזרח פולין והטילו על יהודי העיר כופר כספי גבוה.
בנובמבר 1939 הוקמו בעיר יודנרט, בראשותו של לאקס, ושירות סדר יהודי ובו שלושה חברים. היהודים חויבו תחילה לשאת סרט זרוע לבן שעליו מגן דוד, ואחר כך הומר זה במגן דוד צהוב על החזה. היודנרט היה כפוף ל"צנטרלה" בסוסנובייץ (Sosnowiec). עם הקמתו פתח היודנרט מטבח ציבורי, מרפאה וקורס למסגרות. יהודי סלווקוב גויסו או נחטפו לעבודת כפייה.
בסוף 1941 או בתחילת 1942 הוקם בסלווקוב גטו ורוכזו בו כ-850 יהודים. הגטו לא היה מגודר, אך היציאה ממנו נאסרה והוטל עליו עוצר לילה.
ב-10 ביוני 1942 רוכזו יהודי סלווקוב מחוץ לעיר ונעשתה בהם סלקציה. הכשירים לעבודה נלקחו לעבודה ב"שופים" בסוסנובייץ ובבנדז'ין (Bedzin), והנותרים גורשו כעבור יומיים לאושוויץ.
בסלווקוב נותרו כ-20 יהודים – חברי היודנרט ובעלי המקצוע עם בני משפחותיהם; הללו גורשו כעבור כמה חודשים לערים בחבל שלזיה שעוד נותרו בהן יהודים וחלקו עִמם את גורלם.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog