תמונת אילוסטרציה - המוזיאון לתולדות השואה ביד ושם

המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

סילג'שומיו (Szilágysomlyó)

בפי היהודים: שומליו (Somlyó), ברומנית: שימלול סילבני (Şimleul Silvaniei)

מקום לפני המלחמה: עיירה במחוז סילג'י (Szilágy), הונגריה

Rumania ,Simleul Silvaniei, גברים ונשים במחנה אוהלים בגטו. ארכיון יד ושם, 2651/36 Rumania ,Simleul Silvaniei, גברים ונשים במחנה אוהלים בגטו. ארכיון יד ושם, 2651/36
Romania ,Simleul Silvaniei, גירוש מהגטו. ארכיון יד ושם, 2651/35 Romania ,Simleul Silvaniei, גירוש מהגטו. ארכיון יד ושם, 2651/35

במִפקד האוכלוסין האחרון בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, שנערך בינואר 1941, נמנו בסילג'שומיו 1,496 תושבים יהודים, ושיעורם בכלל אוכלוסיית העיירה היה כ-17 אחוזים. רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה, אך היו בהם גם בעלי בתי חרושת וחוות. בעיירה הייתה קהילה אורתודוקסית, ובמסגרתה קהילה ספרדית אשר הפעילה בית תפילה משלה. מוסדות החינוך כללו שני בתי ספר יהודיים (אחד לבנים ואחד לבנות), תלמוד-תורה, וישיבה.
סילג'שומיו, שהייתה בעבר חלק מהונגריה, סופחה לאחר מלחמת העולם הראשונה לרומניה. ב-30 באוגוסט 1940 חזרה סילג'שומיו לריבונות הונגריה. התחיקה ההונגרית האנטי-יהודית שהוחלה על יהודי המקום נאכפה ביתר חומרה בצפון טרנסילבניה, בה שכנה סילג'שומיו, מאשר בתוך הונגריה.
בקיץ 1941 גירשו הרשויות ההונגריות לאוקראינה, שהייתה נתונה בכיבוש גרמני, כמה משפחות יהודיות שלא יכלו להוכיח את אזרחותן ההונגרית. הם נרצחו בקמנץ פודולסקי (Kamenets Podolsk) ב-27 וב-28 באוגוסט 1941.
ב-1942 גויסו גברים יהודים רבים מסילג'שומיו לשרות עבודת כפייה במסגרת הצבא ההונגרי. רובם הוצבו בחזית המזרחית באוקראינה, ושם נספו רבים מהם.
ב-19 במרס 1944 כבש הצבא הגרמני את הונגריה. על-פי מִפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944, השתייכו 1,300 יהודים לקהילה האורתודוקסית של סילג'שומיו.
המִנהל ההונגרי נשאר על כנו גם לאחר הכיבוש הגרמני, והגטואיזציה של היהודים וגירושם יושמו על בסיס ההוראות והצווים של רשויות המִמשל המרכזי והמקומי בהונגריה. בעקבות וועידה שהתקיימה ב-26 באפריל 1944 בעניין הגטואיזציה בצפון טרנסילבניה, הוקם גטו סילג'שומיו ב-3 במאי 1944, במחסני בית החרושת ללבנים קליין, שהיה ממוקם סמוך לכביש המוביל לשומיוצ'הי (Somlyocsehi). כל האוכלוסייה היהודית של מחוז סילג'י, כ-8,500 במספר, רוכזה לבסוף בגטו. תושבי הגטו סבלו ממחסור במזון ומים. סככות מחסני הלבנים היו ללא קירות, ושטח בית החרושת היה בוצי. רק הנשים, הזקנים והחולים זכו למקום אכסון מקורה.
מפקד הגטו לסלו קרסנאי (Laszlo Krasznay), אסר להתפלל בגטו, וכאשר הרב הישיש של סילג'שומיו, רבי סמואל (שלמה זלמן) ארנרייך, נתפס שקוע בתפילה כשהוא עטוף בטלית, ציווה קרסנאי לכבול את ידיו מאחורי גבו ולתלות אותו על עץ בידיו הכפותות. קרסנאי גם ערך בגטו אורגיות לחבריו ובמהלכן נוצלו מינית נערות יהודיות ועברו התעללות. תושבי הגטו נחקרו ועונו כדבר שבשגרה, כדי לגלות היכן הוסתרו חפצי הערך שלהם.
שתי קבוצות הצליחו להימלט מן הגטו: קבוצה אחת של חמישה נערים ונערות הוסתרו בידי איכרים רומנים ושרדה. קבוצה אחרת של יהודים נמלטה ליער סמוך, אך מקומיים הלשינו עליהם ורק אחד מהם שרד.
תושבי גטו סילג'שומיו גורשו לאושוויץ בין 31 במאי ל-6 ביוני 1944.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog