תמונת אילוסטרציה - המוזיאון לתולדות השואה ביד ושם

המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

נמירוב (Nemirov)

(אוקראינית: Nemyriv)

מקום לפני המלחמה: עיירת נפה במחוז ויניצה (Vinnitsa),, ברה"מ/אוקראינה
מקום בזמן המלחמה: רייכסקומיסריאט אוקראינה

Ukraine ,Niemirow, יהודים בלבוש מסורתי, בתקופת המלחמה. ארכיון יד ושם, 6420 Ukraine ,Niemirow, יהודים בלבוש מסורתי, בתקופת המלחמה. ארכיון יד ושם, 6420

באמצע שנות העשרים של המאה העשרים חיו בנמירוב כ-4,000 יהודים – כמחצית תושביה. בתקופת השלטון הסובייטי חלו שינויים בתעסוקה, ויהודים רבים היו לפועלים ולפקידים. לאחר חיסול המסחר הפרטי בתחילת שנות השלושים התארגנו בעלי מלאכה יהודים בקואופרטיבים וכמה מהם עברו לעבוד בחקלאות. בנמירוב פעל בית ספר ממשלתי שלימדו בו ביידיש. ב-1936 עוד היו בני נוער יהודים באים לתפילות בבית הכנסת. ערב פלישת הגרמנים לברית-המועצות ישבו בנמירוב כ-3,000 יהודים – יותר משליש אוכלוסייתה באותה העת.
הגרמנים כבשו את נמירוב ב-22 ביולי 1941. מימי הכיבוש הראשונים נלקחו היהודים לעבודות כפייה. כחודש לאחר הכיבוש הוקפו שלוש סמטאות גדרות תיל והפכו לגטו, ויהודי נמירוב רוכזו בו בצפיפות גדולה של 12-10 נפשות בחדר. היהודים נצטוו לשאת סרט שרוול ועליו מגן דוד. המבוגרים נשלחו מדי יום ביומו לעבודות כפייה בעיירה. ב-7 באוגוסט 1941 נצטוו יהודי נמירוב לשלם לגרמנים כופר בכסף ובתכשיטים.
ב-7 או ב-24 בנובמבר 1941 (לפי מקורות שונים) נקראו מרבית תושבי הגטו, 2,680 בני אדם, לבית הכנסת הגדול. מבית הכנסת הם הובלו לבית החרושת ללבנים, ושם נורו בידי יחידת ס"ס ונקברו בבורות. מספר הנרצחים היה כמחצית מהמספר המתוכנן, בזכותו של וילי ארם (Willi Ahrem), פקיד בכיר בארגון טוט שעבד בהקמת גשרים וסלילת כבישים באזור. ארם הציל יהודים בתואנה שהוא זקוק להם לעבודות דחופות. הוא אף הסתיר במרתף ביתו את אחת המשפחות, שאִתה התיידד, ואחר כך העביר אותה בעצמו אל הגדה המערבית של הנהר בוג (Bug), אל קרוביה בגטו ז'ורין (Dzhurin) שהיה נתון לשלטונם של הרומנים.
לאחר האקציה הראשונה נותרו בעיירה רק בעלי מקצוע ובני משפחותיהם ויהודים שהסתתרו בגטו או אצל אוקראינים בסביבה. בחורף 1942 הועברה קבוצת יהודים מנמירוב לגטו ברצלב (Bratslav); הם עבדו שם בשירות הצבא הגרמני, עד שחוסלו.
באקציה שנייה שהייתה בנמירוב ב-27-26 ביוני 1942 רוכזו היהודים בבית הכנסת הגדול, והבלתי כשירים לעבודה הובלו במשאיות לבור ליד העיירה ונרצחו שם. בית הכנסת וחצריו הוסבו למחנה עבודה ל-250 גברים ונשים צעירים שהושארו בחיים, ולמחנה הזה נשלחו גם כל היהודים שנתפסו באזור נמירוב, לרבות ילדים וזקנים. המחנה הוקף גדר תיל והופקדה עליו שמירה של שוטרים אוקראינים וליטאים. ב-19 באוגוסט 1942 נשלחו למחנה הזה 360 יהודים מבסרביה (Bessarabia) ומבוקובינה (Bucovina). אסירי המחנה עבדו בסלילת כביש בסביבה. רבים מהם נספו בגלל התנאים הקשים והמחלות שפשׂו בו.
ב-3 בספטמבר 1942 נרצחו כל 160 הזקנים והילדים שהיו במחנה העבודה. בדצמבר 1942 הייתה במחנה עוד אקציה, וב-5 בפברואר 1943 חוסלו אחרוני הבלתי כשירים לעבודה שעוד היו במחנה. -האסירים היהודים האחרונים, כ-250 בני אדם, נרצחו ב-8 במאי 1943.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog