המכון הבין-לאומי לחקר השואה

Hungary ,Mako, תצלום קבוצתי של אנשים בגטו.
ארכיון יד ושם, 146CO8

בינואר 1941, במיפקד האוכלוסין הארצי האחרון בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו במקו 1,881 יהודים ושיעורם בכלל אוכלוסייתה היה כחמישה אחוזים. רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה. בעיר היו קהילה אורתודוקסית וקהילה נֵאולוגית, ולכל אחת מהן בית ספר יסודי משלה.
הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. במיפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944, נמנו בקהילה היהודית האורתודוקסית של מקו 1,179 נפשות, ובקהילה הנֵאולוגית – 550.
המנגנון המינהלי ההונגרי נותר על כנו גם לאחר הכיבוש, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו על-פי תקנות וצווים של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי. ב-6 במאי 1944 הורה סגן הממונה על המחוז, בלה פרנצי (Bela Ferenczy), להקים גטאות במחוזו. פולופּ פשקס (Fulop Paskesz) ושנדור הטניי (Sandor Hetenyi), הנשיאים האחרונים של שתי הקהילות היהודיות של מקו, פנו אל פרנצי בבקשה משותפת לאפשר את הקמת הגטו המקומי בסביבת בתי הכנסת, שבה התגוררו רוב יהודי העיר, אך בקשתם נדחתה. ב-15 במאי 1944 הורה ראש העיר של מקו, ברטלן בצ'י (Bertalan Becsy), להקים את הגטו ברובע הונווד (Honved), בחלק אחר של העיר, ויהודי מקו והיישובים שבמערב המחוז נדרשו לעקור אליו עד 20 במאי 1944. נאסר עליהם להביא עמם לגטו פמוטים עשויים מתכת יקרה.
בסופו של דבר, בשל התנגדות התושבים הנוצרים ברובע הונווד לפינויָם ממנו, הוקם הגטו באזור בתי הכנסת למרות הוראתו של ראש העיר. מספר התושבים בגטו היה יותר מאלפיים. היו בו בית חולים ובית יולדות. יהודים מומרים לא נדרשו בתחילה לעקור לגטו, אולם לבסוף הועברו אליו גם הם, אם כי שוכנו בבניין נפרד.
ב-16 ביוני 1944, לאחר שמיילדות מקומיות עשו חיפוש על גופם של היהודים כדי לגלות חפצי ערך, נשלחו תושבי הגטו ברכבת למרכז השילוח בסגד (Szeged) ונכלאו באצטדיון אויסגד (Ujszeged). כעבור ימים מספר הם הועברו לבית החרושת ללבנים בסגד, ומשם גורשו ב-25, 27 ו-28 ביוני 1944 לאושוויץ ולשטרסהוף (Strasshof), אוסטריה.