המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

מוגילב (Mogilev)

יידיש: מולב; בלרוסית: Mahileu

מקום לפני המלחמה: עיר מחוז בבלרוס, ברה"מ/בלרוס
מקום בזמן המלחמה: תחום הממשל הצבאי הגרמני בברית-המועצות

Belorussia ,Mogilev,  עובדי כפייה יהודים מפנים חפצים מהרחוב. ארכיון יד ושם, 86FO7 Belorussia ,Mogilev, עובדי כפייה יהודים מפנים חפצים מהרחוב. ארכיון יד ושם, 86FO7

ערב פלישת הגרמנים לברית-המועצות התגוררו במוגילב כ-19,700 יהודים שהיו כחמישית אוכלוסייתה. בתקופה השלטון הסובייטי הייתה העיר אחד ממרכזיה החשובים של בלרוס. יהודים רבים היו לפקידים ולפועלים בבתי חרושת ובמוסדות ממשלתיים, אך רבים אחרים הוסיפו לעסוק במלאכות למיניהן. מאמצע שנות ה-20 של המאה העשרים הייתה בבית המשפט המקומי במוגילב מחלקה יהודית שהתנהלה ביידיש. עד 1938 פעלו בעיר גם כמה בתי ספר ביידיש. אחרי ספטמבר 1939 הגיעו למוגילב מאות פליטים יהודים מפולין.
בימים הראשונים לאחר פלישת הגרמנים לברית-המועצות הועברה למוגילב הנהלת השלטון הסובייטי של בלרוס. ב-13 ביולי 1941 כיתר הצבא גרמני את מוגילב; אף שהכיתור הקשה את הבריחה ממנה, הצליחו מקצת יהודי מוגילב להתפנות מזרחה לתוך ברית-המועצות. כמה מהגברים היהודים גויסו לצבא. העיר נפלה בידי הגרמנים ב-25-24 ביולי 1941. על-פי ההערכות נהרגו כ-2,000 מיהודי העיר בקרבות שניטשו במקום בהשתתפות האוכלוסייה האזרחית.
הגרמנים הקימו בעיר ועד יהודי, ואחד מתפקידיו היה רישום האוכלוסייה היהודית. ברישום שנערך בין 8 ל-28 באוגוסט 1941 נמנו בעיר 6,437 יהודים. השלטון הגרמני במקום ציווה על היהודים להצמיד לבגדיהם מגן דוד על החזה ועל הגב.
הגטו הוקם ככל הנראה כבר באוגוסט 1941, באזור פודניקוליה (Podnikolye), סמוך לבית העלמין היהודי, ורוכזו בו גם יהודים מכפרים ועיירות סמוכות. ב-7 בספטמבר החליטו הגרמנים להקטין את שטח הגטו. ב-25 בספטמבר 1941, על-פי צו של אוטו ברדפיש (Otto Bradfisch), מפקד איינזצקומנדו 8, הרשויות האזרחיות הבלרוסיות המקומיות הורו ליהודים לעבור לגטו חדש, מעבר לנהר דוברובנקה (Dubrovenka). האחריות לביצוע המעבר הוטלה על הוועד יהודי. היהודים הורשו להעביר את רכושם לגטו החדש. בזמן המעבר רצחו הגרמנים 113 יהודים בעילה שסירבו לעבור לגטו החדש.
הגטו החדש הוקף גדר ונאסר על תושביו לצאת מתחומו, אלא אם כן נשלחו לעבודת כפייה או קיבלו רישיון משלטונות העיר. הוועד היהודי ארגן שירות סדר יהודי, ואנשיו צוידו באלות והופקדו על שמירת הסדר בגטו. בגטו שררה צפיפות רבה, ותושביו לא קיבלו הספקת מזון סדירה.
אנשי איינזצקומנדו 8 וגדוד 322 של המשטרה הגרמנית, בעזרתם של שוטרים מקומיים, רצחו ב-3-2 באוקטובר 1941 2,270 יהודים מגטו מוגילב ליד הכפר קזימירובקה (Kazimirovka) הסמוך לעיר. באקציה נוספת, ב-19-17 באוקטובר 1941, רצחו אנשי גדוד 316 של המשטרה הגרמנית, בעזרת המשטרה המקומית, כ-3,700 יהודים ליד הכפר פוליחוביצ'י (Polykhovichi).
גטו מוגילב חוסל ב-23 באוקטובר 1941; עוד כ-239 יהודים נרצחו, והתושבים היהודים האחרונים, כ-700 בני אדם ובהם בעלי מקצוע, הועברו למחנה בשטחו של בית חרושת סמוך. כמה מהם נרצחו שם, ואחרים נרצחו בדצמבר 1941, כנראה במשאיות גז. כמו כן נרצחו 79 יהודים שהוחזקו בבית הסוהר של מוגילב ויהודים אחרים שהתגלו במקומות מסתור בעיר בזמן האקציות.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog