המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

לידה (Lida)

מקום לפני המלחמה: עיר נפה במחוז נובוגרודק (Nowogródek), פולין
מקום בזמן המלחמה: רייכסקומיסריאט אוסטלנד


בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בלידה כ-6,300 יהודים – כשליש תושביה. הם התפרנסו בעיקר ממסחר, מתעשייה וממלאכה, ובעיר אף פעל בית חרושת לייצור ערדליים שנשא את השם "ערדל". הקהילה החזיקה בתי כנסת, בית יתומים, בית חולים וחברות צדקה מסורתיות. בלידה פעלו מפלגות ותנועות נוער יהודיות, ובהן ציוניות. היו בלידה בית ספר של רשת "תרבות", בית ספר יידישאי וישיבה, והיו בה ספריות יהודיות. חיי התרבות העשירים כללו חוגים לדרמה, קורסי ערב, מקהלות, מועדוני תרבות שהתקיימו בהם הרצאות, ערבי ספרות וכיוצא בהם ופעילוּת של אגודות ספורט. בעיר גם יצאו לאור כמה שבועונים יהודיים.
לידה נכבשה בידי הסובייטים ב-18 בספטמבר 1939. בימי הכיבוש הסובייטי התרכזו בה פליטים רבים ממערב פולין שקיוו לעבור לווילנה (Vilna, Vilnius, Wilno), רבים מהם חברי מפלגות יהודיות וחברי תנועות נוער. בעיר הונהגו סדרי הכלכלה, החברה והחינוך הסובייטיים. חנויות פרטיות הולאמו או נסגרו והוקמו קואופרטיבים.
הגרמנים כבשו את לידה ב-27 ביוני 1941, לאחר הפצצות והפגזות כבדות שנהרגו בהן גם יהודים רבים. ביולי 1941 נרצחו מחוץ לעיר כ-80 יהודים בידי יחידת משנה של איינזצקומנדו 9. בשבוע הראשון לאחר כיבוש לידה הוקם בפקודת הגרמנים יודנרט של 14 חברים ובראשם המורה קלמן ליכטמן. על היודנרט הוטל מיד לגייס יהודים לעבודת כפייה. יהודי לידה חויבו לשאת טלאי צהוב, תנועתם הוגבלה, ורבים מהם פונו מבתיהם. נאסר עליהם לצרוך בשר, חמאה, ביצים ועוד מוצרים אחרים, ומנות המזון שהוקצבו להם היו מצומצמות מאוד. איחור לעבודה גרר עונש מוות.
בדצמבר 1941 רוכזו יהודי לידה בגטו בשלושה אתרים סמוכים בשכונת עוני. לגטו הועברו גם יהודי בייליצה (Bielica); מספר התושבים בשלושת חלקיו הגיע לכ-7,000 ואף הוסיף לגדול בחודשים הבאים. מהנדס יהודי, אלטמן שמו, יזם את הקמתן של סדנאות ייצור בגטו.
חודשים אחדים לאחר הקמתו הסתננו לגטו מאות ניצולים מאקציות בווילנה. היודנרט המקומי השיג למענם היתר מגורים בגטו באמצעות תשלום שוחד לפקידי עירייה פולנים. בעקבות הלשנה נודע על כך לגרמנים כעבור ימים מספר, ושישה מחברי היודנרט, ובהם ראש היודנרט ליכטמן, נעצרו ונרצחו לאחר עינויים. נוסף עליהם נרצחו ב-1 במרס 1942 כ-760 יהודים, מרביתם פליטים מווילנה. היהודים נצטוו לבחור בתוך 24 שעות ראש יודנרט חדש, והרופא ד"ר צ'רני (Czarny) הסכים לקבל עליו את התפקיד.
ב-8 במאי 1942 ביצעו הגרמנים אקציה גדולה בגטו. אנשי איינזצקומנדו 9 כיתרו את הגטו בסיועם של שוטרי עזר פולנים ובלרוסים, והיהודים רוכזו בכיכר. לאחר סלקציה השאירו הגרמנים בגטו כ-1,500 יהודים בעלי תעודות עובד, ואילו שאר תושבי הגטו, כ-5,700 בני אדם, נרצחו ביער במרחק כשני קילומטרים מהעיר.
לאחר אקציה זו רוכזו כל היהודים הנותרים באתר אחד. בשבועות הבאים הגיעו לגטו ניצולים מעיירות באזור, ובהם בעלי מלאכה רבים ומשפחותיהם, ומספר תושביו גדל שוב והגיע ל-3,500-3,000.
ב-8 ביולי 1942 הוצאו להורג 120 יהודים שעבדו בבית החולים הפסיכיאטרי העירוני.
לאחר האקציה של מאי 1942 גברה בגטו הפעילות המחתרתית של כ-120 חברי תנועות הנוער הציוניות. פעילי המחתרת ועובדי כפייה יהודים הצליחו להבריח לגטו כלי נשק. ברוך לוין, מראשי ארגון המחתרת, הפעיל בגטו סדנה לייצור תחמושת ותיקון כלי נשק פגומים. גורמים שונים בגטו הסתייגו מפעילות המחתרת. בין סתיו 1942 לספטמבר 1943 ברחו ליער בקבוצות בין 300 ל-500 יהודים, ורובם הצטרפו לגדוד הפרטיזנים היהודי של האחים ביילסקי (Bielski). מגדוד זה נשלחו שליחים אל הגטו שלוש פעמים כדי להוציא יהודים אל היער.
גטו לידה חוסל ב-18 בספטמבר 1943, ורוב היהודים שנותרו בו גורשו למחנה ההשמדה סוביבור. לפני האקציה נמלטה מהגטו ליער חבורה של כ-50 יהודים, ובמהלך הנסיעה ברכבת נמלטו עוד כמה קבוצות קטנות של יהודים והצטרפו ליחידות הפרטיזנים ביערות.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog