המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

ימפול (Yampol)

מקום לפני המלחמה: עיירת נפה במחוז ויניצה (Vinnitsa), ברה"מ/אוקראינה
מקום בזמן המלחמה: טרנסניסטריה

בשלהי המאה התשע-עשרה התגוררו בימפול כ-2,800 יהודים – כמעט מחצית אוכלוסייתה. בימי המהפכה ברוסיה (1917) ואחר כך במלחמת האזרחים ברוסיה (1920-1918) נפגעו יהודי ימפול בפוגרומים שעשו בהם התושבים המקומיים.
רבים מיהודי ימפול התפרנסו מייצור סוכר וטבק, ובראשית שנות העשרים של המאה העשרים החלו להתארגן בקואופרטיבים. בעיירה פעלו שני בתי ספר ביידיש, אחד מהם בית ספר מקצועי חקלאי. בימי השלטון הסובייטי נסגרו רוב בתי הכנסת. ערב הכיבוש הגרמני התגוררו בימפול כ-1,700 יהודים.
הגרמנים כבשו את ימפול ב-17 ביולי 1941. רק מעטים מהיהודים הצליחו להימלט ממנה קודם לכן. בסוף יולי ובאוגוסט 1941 רצחו אנשי איינזצקומנדו A10 כ-50 יהודים. ב-1 בספטמבר 1941 הוכללה ימפול בתחום טרנסניסטריה שבשלטון רומניה והפכה לנקודת מעבר שדרכה עברו מגורשים יהודים מרומניה לטרנסניסטריה. אף שהמגורשים לא הורשו להישאר בימפול, התיישבו בה בנובמבר-דצמבר 1941 כ-500 בעלי מקצוע. בין סוף אוקטובר לתחילת נובמבר שולחה מימפול קבוצת יהודים, שכללה גם ילדים, למחנה בטרוסטיאנצ'יק (Trostyanchik). קצתם נספו שם, ואחרים נשלחו לאחר מכן למחנה פצ'רה (Pechera). בעלי מלאכה ומשפחותיהם שהצליחו לשרוד במחנה חזרו לימפול לאחר השחרור.
בסתיו 1941 הוקם גטו במרכז העיירה, באזור שבו גרו יהודים עוד לפני המלחמה. כל היהודים חויבו לשאת טלאי בצורת מגן דוד צהוב. יהודים, לרבות נשים וילדים בני 14 ומעלה, יצאו לעבודות כפייה שונות. כעבור שנה פונו היהודים מהגטו הזה והועברו לגטו חדש, מוקף גדר תיל. היהודים הורשו לצאת מהגטו פעם ביום כדי לקנות מצרכים ולשאוב מים.
בימי הגטו הראשון התייחסו המפקדים הרומנים ליהודים בהגינות. בעלי מלאכה קיבלו אפשרות לעבוד בתנאים נאותים, ומעשי אלימות היו אסורים בהחלט. בשל תנאי התברואה בגטו והאפשרות לאשפז יהודים בבית החולים הכללי (שעבדו בו גם רופאים יהודים), נמנעה התפשטות מגפות בגטו.
הקמתו של מינהל צבאי בימפול שינתה את המצב לרעה. לגטו נכנסו מפעם לפעם ז'נדרמים ועשו בו מיפקדי פתע. המפקד הרומני החדש דיוניסי פוטינו (Dionisie Fotino) ציווה להוציא להורג יהודים שעברו על פקודות, והשתתף בהרג בעצמו. בנובמבר 1942 גירש פוטינו מספר גדול של יהודים מקומיים למחנה העבודה קריירה דה פיאטרה (Cariera de Piatra). מרביתם נרצחו שם, ורק מעטים הצליחו להימלט. בינואר 1943 נרצחו שם 72 יהודים נוספים.
בפקודת הז'נדרמים מונה בגטו ועד יהודי שנועד לספק כוח אדם לעבודה. לאחר שנה, כשקיבל הוועד סכום כסף מועדת העזרה היהודית (האוטונומית) בבוקרשט, הוקם בגטו בית תמחוי לחלוקת ארוחות לנזקקים. בגטו פעל בית כנסת קטן אחד שהתפללו בו בשבתות ובחגים. מניינים נוספים נאספו בבתים פרטיים. בגטו נערכו טקסי נישואים.
בספטמבר 1943 היו בימפול 156 יהודים מבסרביה (Bessarabia) ו-348 מבוקובינה (Bucovina). לקראת אמצע מרס 1944 עזבו היהודים את גטו ימפול והסתתרו אצל איכרים בכפר הסמוך, מפחד הגרמנים שהתקרבו למקום בנסיגתם.
יאמפול שוחררה ב-17 במרס 1944.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog