המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בראשית שנות העשרים של המאה העשרים התגוררו בטורופץ כ-1,400 יהודים, שהיו יותר מעשירית אוכלוסייתה. בין שתי מלחמות העולם קטן מאוד מספר היהודים בעיר, וב-1939 ישבו בה 500 יהודים בלבד. בטורופץ פעלו בית ספר יהודי ומועדון פועלים יהודי.
הגרמנים כבשו את טורופץ ב-29 באוגוסט 1941. רבים מיהודי העיר הצליחו להימלט ממנה לפני כן. בעיר הוקם יודנרט של שלושה חברים ובראשו הועמד רופא. היהודים הצטוו לשאת סרט לבן ועליו מגן דוד ונדרשו לצאת לעבודת כפייה. הם סבלו מעשי התעללות של הגרמנים, השפלות ואף רציחות.
ב-20 בספטמבר 1941 רוכזו היהודים שנותרו בטורופץ, כ-60 בני אדם, במעין גטו בבניין של מפעל הפשתן שבפרוורי העיר. גם מהגטו המשיכו היהודים לצאת לעבודת הכפייה. האוכלוסייה המקומית שדדה את רכושם של היהודים, שנותר מחוץ לגטו.
הגטו חוסל באוקטובר או נובמבר 1941, ותושביו הוצאו ממנו ונורו למוות.