המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

וץ (Vác)

מקום לפני המלחמה: עיר במחוז פשט-פיליש-שולט-קישקון (Pest-Pilis-Solt-Kiskun), הונגריה

בינואר 1941, במיפקד האוכלוסין הארצי האחרון שנעשה בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו בווץ 1,854 תושבים יהודים ושיעורם בכלל אוכלוסייתה היה כשמונה אחוזים. רובם היו סוחרים, אחדים היו תעשיינים ובעלי אדמות. הקהילה היהודית בעיר השתייכה מסוף המאה תשע-עשרה לזרם הסטטוס קוו. במרוצת הזמן פרש חלק מהקהילה והקים קהילה אורתודוקסית. ב-1930 הפכה גם קהילת הסטטוס-קוו לקהילה אורתודוקסית, וכך נוצרו בעיר שתי קהילות אורתודוקסיות עצמאיות. בעיר פעלו אגודות יהודיות דתיות וחברתיות שונות, שני בתי ספר יהודיים ותלמוד תורה. לכל קהילה היו ישיבות משלה. וץ הייתה אחד ממרכזי ההוצאה לאור בשפה העברית בהונגריה והיו בה שני בתי דפוס בשפה העברית.
הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. על-פי מיפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944 מנו שתי הקהילות האורתודוקסיות של ווץ גם יחד 1,527 נפשות. המנגנון המינהלי ההונגרי נותר על כנו גם אחרי הכיבוש, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו על סמך צווים ותקנות של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי. ב-12 במאי הורה ד"ר לסלו אנדרה (Laszlo Endre), סגן הממונה על המחוז, שהיה אנטישמי מושבע, להקים גטאות במחוזו. על הגטואיזציה בווץ פיקד ראש העיר ד"ר קלמן קראי (Kalman Karay). גטו וץ כלל 67 בתים, שני בתי ספר ושני בתי תפילה. מ-22 במאי 1944 ועד סוף החודש עברו אליו 518 משפחות יהודיות (ובסך הכל 1,515 נפשות). נוסף על יהודי העיר הועברו לגטו בין 22 ל-30 במאי 1944 גם כ-500 יהודים מנפת ווץ. למועצה היהודית שהוקמה בעיר מונו הנשיאים לשעבר והרבנים של שתי הקהילות.
בסוף יוני או ראשית יולי 1944 הועברו תושבי הגטו למפעל הלבנים במונור (Monor), ששימש מרכז שילוח של גטאות מחוז פשט-פיליש-שולט-קישקון שמסביב לבודפשט. על-פי דוח פרנצי, נמנו יהודי ווץ עם כ-8,000 היהודים שגורשו ממונור לאושוויץ בין 6 ל-8 ביולי 1944.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog