המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

אויפשט (Újpest)

מקום לפני המלחמה: עיר במחוז פשט-פיליש-שולט-קישקון (Pest-Pilis-Solt-Kiskun), הונגריה

בינואר 1941, במיפקד האוכלוסין האחרון בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו באויפשט 10,882 תושבים יהודים ושיעורם באוכלוסייתה היה כ-14 אחוזים. העיר נוסדה בשנות השלושים של המאה התשע-עשרה בידי מתיישבים יהודים ושמה אז היה אוימייר. אויפשט הייתה אחת מערי התעשייה המובילות בהונגריה גם בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, ורוב תושביה עבדו בבתי החרושת המקומיים שהיו בבעלות יהודים. בעיר היו פעילות שתי קהילות יהודיות: קהילה נאולוגית וקהילה אורתודוקסית קטנה. עם מוסדותיהן נמנו בין היתר אגודות דתיות וחברתיות למיניהן, תלמוד תורה ובתי ספר. בשנות השלושים של המאה העשרים רכשה התנועה הציונית אוהדים רבים בעיר, וב-1935 הוקם באויפשט סניף של התאחדות ציוני הונגריה.
ב-1942 גויסו רבים מהגברים היהודים באויפשט לשירות עבודת כפייה במסגרת צבא הונגריה. רובם נשלחו לעבודה במכרות הנחושת הידועים לשמצה בבור (Bor).
הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944; יחידות צבא גרמני נכנסו לאויפשט מיד, וב-20 במרס פרצו חיילים גרמנים לחנויות ובתי יהודים ובזזו אותם.
על-פי מיפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944 מנתה הקהילה הנאולוגית באויפשט 12,000 נפשות, והקהילה האורתודוקסית ¬ 460 נפשות.
המינהל ההונגרי נותר על כנו גם אחרי הכיבוש, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו על-פי הוראות וצווים של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי. ב-12 במאי הורה ד"ר לסלו אנדרה (Laszlo Endre), סגן הממונה על המחוז ואנטישמי מושבע, על הקמת הגטאות במחוזו. עוד באותו היום נקבע מקומו של הגטו המרכזי באויפשט באזור התעשייה של העיר ובכמה גושי דירות ובתים לאורך כמה רחובות הסמוכים למפעל לעיבוד כותנה ולבית המלאכה צ'ינוין (Chinoin). בעיר הוקמה מועצה יהודית של ארבעה חברים והוטל עליה לארגן את מעבר היהודים אל הגטו. על-פי הוראת ראש העיר פל הס (Pal Hess) התבצע המעבר לגטו בין 22 ל-29 במאי 1944. בפרק הזמן הזה עקרו אל הגטו 7,500 בני אדם, יותר ממחצית יהודי אויפשט. הנותרים שוכנו בין 21 ל-23 ביוני 1944 בבתים שסומנו במגן דוד צהוב בכמה מחלקי העיר. כ-300 יהודים מגטו אויפשט חולצו בידי ארגונים ציוניים שפעלו בבודפשט; רוב הנמלטים לבודפשט שרדו.
ב-24 ביוני 1944 הועברו היהודים שהתגוררו בבתים המסומנים למפעלים לייצור לבנים בבודקלס (Budakalasz) ובבקשמג'ר (Bekasmegyer) ששימשו מרכזי שילוח לתושבי הגטאות של צפון מחוז פשט-פיליש-שולט-קישקון שמסביב לבודפשט. בין 1 ל-3 ביולי 1944 העבירו ז'נדרמים מנג'וורד (Nagyvarad) את יהודי הגטו המרכזי באויפשט לבודקלס. הז'נדרמים ההונגרים היו ידועים לשמצה באכזריותם, ולפני המעבר הם עינו את היהודים באכזריות רבה כדי לאלץ אותם לגלות היכן הוסתרו חפצי הערך.
היהודים שהוחזקו במפעלי הלבנים בבקשמג'ר ובבודאקאלאס גורשו לאושוויץ בין 6 ל-8 ביולי 1944.
בסתיו 1944 גילו אנשי "צלב החץ" כ-150 ילדים יהודים שהוסתרו במנזר באויפשט ורצחו אותם ביריות על שפת הדנובה.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog