המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

דוקלה (Dukla)

מקום לפני המלחמה: עיירה בנפת קרוסנו (Krosno), מחוז לבוב (Lwów), פולין
מקום בזמן המלחמה: גנרלגוברנמן, מחוז קרקוב

אחרי מלחמת העולם הראשונה חיו בדוקלה כ-2,400 יהודים – כשני שלישים מאוכלוסייתה. הם התפרנסו ממסחר זעיר, מרוכלות וממלאכה, ובשנות המצוקה הכלכלית נעזרו בג'וינט, בארגון יוצאי דוקלה בארצות-הברית ובארגון "צנטוס". כמו כן פעלו בדוקלה קופת גמ"ח ועוד מוסדות סעד מסורתיים אחרים. בעיירה פעל בית ספר עברי של רשת "תרבות". מפלגות ותנועות נוער ציוניות קיימו פעילות שוטפת והחזיקו ספרייה וחוג דרמה.
ב-8 בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את דוקלה והחלו לחטוף יהודים לעבודת כפייה. באוקטובר 1939 גורשה קבוצה של יהודים מדוקלה אל מעבר לנהר סָן, לאזור שבשליטת הסובייטים, ובדוקלה הורשו להישאר רק בעלי מלאכה ועובדים חיוניים למשק הגרמני. מקצת המגורשים שבו לדוקלה, ורבים מהם גורשו בקיץ 1940 לעומק ברית-המועצות.
בתחילת 1940 חיו בדוקלה מאות יהודים. באותה העת הוקם בה יודנרט ונדרש לספק לגרמנים עובדי כפייה ולהעביר להם כופר בכסף ובחפצי ערך. ב-1941 הוקם בדוקלה מטבח ציבורי. בתחילת 1942 הובאו לדוקלה מכפרים סמוכים יהודים שכל רכושם הוחרם.
באביב 1942 הוקם בדוקלה גטו סגור. על-פי אחד המקורות, ב-1942 עמד בראש היודנרט שמעון שטוף (Shtof).
ב-10 באוגוסט 1942 גורשו יהודי דוקלה למחנה ההשמדה בלז'ץ. יהודים שהתגלו במקומות מסתור נרצחו במקום; חולים וזקנים נרצחו ביער סמוך. יותר מ-300 יהודים כשירים לעבודה, בעיקר גברים, הועברו לשני מחנות לעבודת כפייה שהוקמו בעיירה ועבדו בעבור החברות הגרמניות ארתור ולדה (Artur Walda) מברסלאו (Breslau) ואמיל לודוויג (Emil Ludwig) ממינכן. רבים נרצחו במהלך עבודתם. בדצמבר 1942 חוסלו שני המחנות, ושרידי העובדים הועברו למחנות בז'שוב (Rzeszow) ובוולה דוחצקה (Wola Duchacka) שליד קרקוב.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog