המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

בריסק דליטא (Brześć nad Bugiem)

יידיש: בריסק דליטא; בלרוסית, רוסית: Brest

מקום לפני המלחמה: בירת מחוז פולסיה (Polesye), פולין
מקום בזמן המלחמה: רייכסקומיסריאט אוקראינה

Poland ,Brest Litowsk, יהודים על משאיות, כנראה בזמן גירוש לגטו. Poland ,Brest Litowsk, יהודים על משאיות, כנראה בזמן גירוש לגטו.
Poland ,Brest Litowsk, איסוף היהודים מהעיירה. Poland ,Brest Litowsk, איסוף היהודים מהעיירה.

בין מלחמות העולם חיו בבריסק כ-25,000 יהודים – כמעט מחצית תושביה. רובם התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה, בעיקר בענפי ההלבשה וההנעלה, וקצתם התפרנסו ממסחר סיטונאי ומתעשייה, ממתן שירותי תחבורה, משירותים במגזר הציבורי וממקצועות חופשיים. הם הסתייעו באיגודים מקצועיים שאף הפעילו קופות חולים לחבריהם. בקהילה פעלו כמה בנקים וקופת גמ"ח, ולצדם פעלו גם מוסדות סעד: בית חולים ומרפאות של ארגון טא"ז, בית יתומים שהפעיל סניף "צנטוס" בעיר ובית זקנים. עם מוסדות החינוך היהודי נמנו תלמוד תורה וישיבה, גן ילדים, בתי ספר של רשת "תרבות", בית יעקב, "דרכי נועם" ו"יבנה", ושני בתי ספר מקצועיים של רשת אורט. בקהילת בריסק הייתה פעילות תרבותית מגוונת, ובין היתר היו בה כמה ספריות יהודיות, חוג דרמה ומועדוני ספורט. בין מלחמות העולם הופיעו בה לפרקי זמן קצרים שבועונים ויומונים ביידיש. בעיר פעלו מפלגות ותנועות נוער ציוניות, הבונד והמפלגות האורתודוקסיות "אחדות" ואגודת ישראל, וכן פעלו בה מפלגות שייצגו אינטרסים כלכליים מקומיים, כדוגמת מפלגת בעלי המלאכה, בעלי הבתים או הסוחרים. המפלגות הציוניות החזיקו מוסדות חינוך עבריים והקימו הכשרה חלוצית. בעיר פעלו גם ארגוני נשים, כדוגמת ויצ"ו ו"אל על" – ברית נשים לאומיות.
בספטמבר 1939, ביום הראשון של מלחמת העולם השנייה, נהרגו יהודים רבים בהפצצות. בימי השלטון הסובייטי (מ-22 בספטמבר 1939 ועד 22 ביוני 1941) פורקו ונסגרו מוסדות הקהילה היהודית ועסקים פרטיים, רכושם של היהודים הולאם. מנהיגים ציונים, מנהיג הבונד בעיר ויהודים אמידים הוגלו עם משפחותיהם לסיביר.
הגרמנים כבשו את בריסק ב-22 ביוני 1941. באותו היום נרצחו עשרות גברים יהודים. ב-29-28 ביוני הוטל מצור על רחובות היהודים. יחידת ס"ס חטפה 4,870 גברים (לפי מקורות אחרים 5,000) ורצחה אותם בבורות שנחפרו סמוך לבית חרושת באחד מפרוורי העיר.
באוגוסט 1941 הוקמו יודנרט של 20 חברים ושירות סדר יהודי, שמפקדו וכמה מחבריו לא היו מבני העיר. על היהודים הוטל תשלום כופר גבוה. הם הצטוו לשאת סרט שרוול לבן ועליו מגן דוד, ובספטמבר 1941 הוחלף הסרט בשני טלאים צהובים.
ב-15 בנובמבר 1941 הוחל בריכוז יהודי בריסק בשני גטאות, גדול וקטן. הגטאות נסגרו ב-15 בדצמבר. עשרות בני אדם מתו ברעב למרות בית החולים והמטבח הציבורי שהוקמו.
בתחילת 1942 החלו שתי קבוצות להתארגן למרד בגטו: קבוצה קטנה של תלמידים מהגימנסיה העברית "תרבות" ומהגימנסיה הפולנית, וקבוצה גדולה יותר, של יהודים קומוניסטים וסובייטים שנקלעו לעיר ונאלצו להישאר בה. לקבוצה זו היו קשרים עם המחתרת הסובייטית והיא רכשה נשק מחיילים איטלקים וגנבה נשק ממחסני שלל של הגרמנים – רובים, אקדחים, רימוני יד ועשרה מקלעים. המחתרת הפעילה בית דפוס והיה ברשותה מקלט רדיו. התכנית הייתה שבבוא הגרמנים לרצוח את היהודים, יפתחו אנשי המחתרת באש מכל כלי הנשק, יציתו את הבתים והמחסנים ויפרצו החוצה אל היערות. אנשי המחתרת הוציאו להורג שוטר יהודי שהסגיר לידי הגרמנים איש קשר נוצרי שלהם. הדבר נודע לגסטפו, והיודנרט שיחד את הגרמנים כדי למנוע פעולת תגמול.
בתחילת אוקטובר 1942 כונסו בבריסק כוחות של שוטרים גרמנים, אוקראינים וליטאים לקראת האקציה לחיסול הגטו. הדבר נודע למחתרת מפי אנשי המחתרת הפולנית שבעיר, והוחל בגיוס החברים ובהוצאת הנשק ממקומות המסתור. ואולם כשיצאו הכוחות הגרמניים ועוזריהם מהעיר, התפזרו חברי המחתרת וחזרו לבתיהם, למרות אזהרות מנהיגי המחתרת הפולנית שמדובר בתחבולה. ואכן כך היה. חיסול הגטאות בבריסק החל בלילה שבין 15 ל-16 באוקטובר 1942. הגטאות כותרו, והיהודים שולחו לברונה גורה (Bronna Gora) ונרצחו כולם. המחתרת הופתעה, ולא כל חבריה הספיקו לפעול כמתוכנן. רק קבוצות קטנות הצליחו להגיע למחסני הנשק, להצטייד בנשק ולברוח ליערות. רבים מהבורחים נרצחו בידי שודדים, ורק מעטים הצליחו לחבור לפרטיזנים סובייטים. את המחבוא שבו היו הדפוס ומקלט הרדיו פוצצו הגרמנים על יושביו.
המצור על גטו בריסק נמשך חודש. לאחר מכן נעשו חיפושים אחר המסתתרים. הנתפסים נלקחו לבור במרכז הגטו ונרצחו.
14 ניצולים שבו לבריסק לאחר השחרור.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog