המכון הבין-לאומי לחקר השואה

במאה התשע-עשרה הייתה ברודי היהודית, שכונתה "אמסטרדם של המזרח", מוקד חשוב של פעילות מסחרית ותרבותית וביתם של רבנים ולמדנים ושל משכילי גליציה. הקהילה היהודית נפגעה קשה במלחמת העולם הראשונה ושוקמה בהדרגה בשנות העשרים של המאה העשרים. במקום פעלו מפלגות ציוניות וכן אגודת ישראל, והיו בה מתבוללים יהודים פולנים וקומוניסטים. יהודי ברודי הופלו לרעה על רקע אנטישמי, בעיקר בשנות השלושים, אף שהיו רוב אוכלוסייתה ובשלהי אותו עשור עמד מספרם על כ-8,300.
הצבא האדום כבש את ברודי ב-20 בספטמבר 1939. בתי החרושת והחנויות בעיר הולאמו, וּוַעד הקהילה היהודית פוזר. בראשית ינואר 1940 הוגלו לרוסיה כמה מהסוחרים הגדולים ופעילי הציבור היהודי, ואִתם גם מקצת הפליטים הרבים שהגיעו מפולין לברודי באוקטובר-נובמבר 1939.
לאחר פלישת גרמניה לברית-המועצות ביוני 1941 הצליחו רק מעטים, רובם פעילים סובייטים, להתפנות לתוך רוסיה פנימה. הגרמנים כבשו את ברודי ב-29 ביוני 1941. כבר ב-2-1 ביולי נאסרו כ-40 יהודים באשמת פעילות סובייטית. ב-12 ביולי רצחו אנשי גסטפו בפיקודו של הרמן מילר Herman Mueller) ׂ250-200יהודים משכבת האינטליגנציה שנקראו יומיים קודם לכן לשיחה עם נציגי השלטון. כעבור ימים אחדים רצחו אנשי איינזצקומנדו 5 שבפיקודו של ארווין שולץ (Erwin Schulz) שבויי מלחמה יהודים וכן כ-300 יהודים שנעצרו בעיר ובסביבתה. ב-15 ביולי 1941 הוטלו על היהודים הגבלות תנועה קשות, הונהגה החובה לשאת סרט זרוע עם מגן דוד ויהודים רבים גויסו לעבודת כפייה.
ב-20 ביולי 1941, ביזמת השלטון המקומי, הוקמו בברודי יודנרט בראשותו של אברהם גלזברג (Glasberg) ושירות סדר יהודי בראשותו של הרץ בוכבינדר (Herz Bukhbinder) (לפי מקור אחר – איצ'ה כ"ץ). היודנרט אולץ לספק לגרמנים עובדי כפייה יהודים, כסף ורכוש. לפי הערכות גדל מספר היהודים בברודי לכ-9,000. רבים מהם סולקו מבתיהם בידי גרמנים ואוקראינים ונאלצו להצטופף יותר ויותר. המצב הכלכלי הקשה והרעב אילצו רבים מהיהודים למכור את שארית רכושם, להשיג עבודות אצל הגרמנים ואף לעסוק בסחר בלתי חוקי.
האוקראינים והגרמנים התעללו מפעם לפעם ביהודים, בעיקר בבעלי מראה מסורתי. ב-30-28 בספטמבר 1941 נרצחו כ-280 נשים, ילדים וזקנים שנחשבו לא כשירים לעבודה. באוקטובר ונובמבר 1941 נעצרו ונרצחו מאות בני אדם בברודי וסביבתה. סמוך לאותה העת שרפו הנאצים בית כנסת גדול ובתי תפילה ובהם כתבי יד עתיקים. בדצמבר 1941 החלו הגרמנים לשלח יהודים מברודי למחנות עבודה בסביבה, ובסך הכל שולחו יותר מ-1,500 מיהודי העיר. היודנרט וסניף יס"ס המקומי פעלו לשלוח מזון ולבוש לאסירים אלו, אך בסופו של דבר נספו רובם בגלל העבודה והתנאים הקשים.
באוקטובר 1941 החלו הגרמנים לרכז יהודים באחד מרובעי העוני של ברודי, וב-8 בינואר 1942 הוקם שם גטו ורוכזו בו כ-6,800 יהודים. רק יהודים שעבדו אצל הגרמנים קיבלו מזון, ולכן השתדלו יהודים רבים להשיג אישורי עבודה. הגרמנים עשו בגטו חיפושים ושילחו כ-1,000 יהודים לעבודת פרך במכרות פחם; רובם נספו שם בגלל התנאים הקשים. ב-18 במרס 1942 החלו לגרש יהודים מברודי למחנה בלז'ץ. ב-21 במאי 1942 רצחו הגרמנים 86 ילדים בגטו. בפעולת עונשין שעשו הגרמנים בסוף יולי 1942, לאחר שיהודי רצח שוטר גרמני בבניין בגטו, גורשו לבלז'ץ כל היהודים שגרו ברחוב שבו נרצח השוטר.
עם התפשטות השמועות על הרציחות ההמוניות בבלז'ץ הגבירו רבים מיהודי ברודי את מאמציהם להשיג אישורי עבודה, מתוך אמונה שאלו יסייעו להם להישאר בחיים.
האקציה הראשונה בברודי החלה בשבת, 19 בספטמבר 1942. שוטרים גרמנים בפיקודו של הרמן מילר, בסיוע שוטרים אוקראינים ויהודים, החלו לרכז יהודים בכיכר השוק. באותו יום גורשו לבלז'ץ כ-2,200 מיהודי ברודי, ועוד 300-250 יהודים, בעיקר זקנים וחולים, נרצחו ביריות במהלך האקציה. אקציה שנייה בהיקף דומה נעשתה ב-2 בנובמבר 1942, ובה נרצח גם ראש היודנרט, עוד כ-3,000 יהודים גורשו לבלז'ץ, ושטח הגטו צומצם. אישורי העבודה לא הועילו ליהודים באקציות.
בעקבות הצמצום הדרסטי במספר היהודים בברודי רוכזו בגטו אלפי יהודים מיישובים סמוכים והגיעו אליו גם פליטים. ראש היודנרט החדש, רוזנפלד, קרא לפליטים למסור את רכושם לצורכי הקהילה ואף הורה לשירות הסדר היהודי לכלוא את אלו שהתנגדו.
בגטו שרר רעב כבד ופרצה מגפת טיפוס, ושררה גם אלימות קשה. הגרמנים לקחו יהודים לעבודת כפייה ורבים מהם מתו בה. בסדרת אקציות שעשו הגרמנים בגטו בין מרס למאי 1943 נרצחו רבים ביריות, ואחרים שולחו למחנות עבודה. הגרמנים תפסו רבים מיהודי ברודי שנמלטו למקומות מסתור עוד בזמן האקציות של סוף 1942 ורצחו אותם, ורק מעטים מהם הצליחו לשרוד.
ביערות הסביבה התארגנו קבוצות קטנות של צעירים יהודים שהשיגו נשק ומזון. גם בגטו עצמו נעשו ניסיונות להקים מחתרת ולהכין מחנה פרטיזנים. ב-1942 הוקמה בגטו מחתרת בראשותם של שמואל ויילר ויעקב לינדר. המחתרת יצרה קשר עם המחתרת היהודית בגטו לבוב כדי לחבור לקבוצה של פרטיזנים יהודים מגטו לבוב, אך הניסיון נכשל בעקבות פרובוקציה של הגרמנים. בקרב שהתחולל ב-18 במאי 1943 נהרגו כל הפרטיזנים היהודים מברודי ולבוב שפעלו במחנה הפרטיזנים ביער.
גטו ברודי חוסל באקציה ב-22 במאי 1943, כשגורשו אחרוני תושביו, יותר מ-2,000 בני אדם, למחנה ההשמדה סוביבור. באקציה זו נתקלו השוטרים הגרמנים בהתנגדות חמושה של המחתרת ואף נאלצו לסגת לזמן מה מהגטו להתארגנות מחודשת, אבל בסופו של דבר הם העלו באש את בתי הגטו ורצחו במקום כמה מאות יהודים שנותרו במקומות מסתור. עם הנרצחים באקציה זו נמנה גם איצ'ה כ"ץ, היושב ראש האחרון של היודנרט בברודי. עוד קבוצות של יהודים שנתפסו במסתור נרצחו בשתי אקציות נוספות, ב-14 ביולי ובאוקטובר 1943.