המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

בורשצ'וב (Borszczów)

אוקראינית:Borshchiv ; רוסית: Borshchev

מקום לפני המלחמה: עיירת נפה במחוז טרנופול (Tarnopol), פולין
מקום בזמן המלחמה: גנרלגוברנמן, מחוז גליציה

בין שתי מלחמות העולם חיו בבורשצ'וב כ-1,700 יהודים – כשליש מתושביה. הם התפרנסו בעיקר ממסחר ומלאכה, ובשנות השלושים סבלו משקיעה כלכלית. בעיירה פעל מגוון של מפלגות יהודיות, ובהן גם מפלגות ציוניות, וכן פעלו בה מוסדות תרבות וספרייה. כיבוש העיר בידי הסובייטים במחצית ספטמבר 1939 שם קץ לאופי הלאומי של חיי הציבור היהודיים, אך לא פגע בחיי הדת, ובעיירה נפתח בית ספר יהודי ביידיש.
עם נסיגת הצבא האדום מבורשצ'וב בראשית יולי 1941 עברה העיירה לשלטון של צבא הונגריה, בעלת בריתם של הגרמנים. בתקופה זו התארגן בעיירה ועד יהודי בראשותו של וולף הס (Wolf Hess) וסייע למאות פליטים יהודים שהגיעו לעיירה. ההונגרים פעלו למנוע את האוקראינים מפגיעה ביהודים.
עם מעבר העיירה לשלטון גרמני בספטמבר 1941 הוטלו על היהודים הגבלות תנועה קשות והם חויבו לשאת סרט לבן שעליו מגן דוד כחול. ב-14 בנובמבר רצחה יחידת גסטפו מצ'ורטקוב (Czortkow) קבוצה של יהודים מבורשצ'וב. יהודי בורשצ'וב נאלצו למסור לגרמנים רכוש רב, ובחורף 1941/42 נחטפו קבוצות צעירים למחנות עבודה באזור טרנופול.
בעיירה הוקם יודנרט שהתבסס על ועד הקהילה ובראשו עמד וולף הס. היודנרט פעל להקל את מצוקת הקהילה וניסה כמיטב יכולתו לדחות את דרישות הגרמנים. הגרמנים הכפיפו ליודנרט של בורשצ'וב כמה יודנרטים שפעלו בעיירות בסביבה.
ב-1 באפריל 1942 רוכזו יהודי בורשצ'וב בגטו, ועד מהרה הועברו אליו גם יהודי היישובים הסמוכים.
באפריל 1942, ייתכן שבמהלך הכניסה לגטו, נרצחו כמה מיהודי העיירה. הגטו לא נסגר פיזית, אך נאסר על היהודים לצאת ממנו. למרות הצפיפות, הרעב והמחלות, פעלה בגטו מסגרת חינוך לילדים ואף נכתבה בו שירה.
עמידתו של הס מול הגרמנים, וייתכן שגם הלשנה מבפנים, הביאה למעצרו ב-27 ביולי 1942 ולגירושו למחנה ההשמדה בלז'ץ. מחליפו, אוסקר הסינג (Oskar Hessing), פליט יהודי מווינה שמונה במקומו, נהג לציית לדרישות הגרמנים. הוא העמיד בראש שירות הסדר היהודי את אחיו שמעון הסינג.
האקציה הגדולה הראשונה בבורשצ'וב הייתה ב-26 בספטמבר 1942 – כ-800 יהודים גורשו אחרי סלקציה למחנה ההשמדה בלז'ץ ועוד כ-100 יהודים נרצחו במקום. קבוצת צעירים נשלחה למחנה העבודה ינובסקה (Janowska) שליד לבוב. בחודשים הבאים הועברו לגטו שרידי היהודים ממקומות יישוב סמוכים.
בעקבות האקציה הואצה התארגנותה של מחתרת יהודית של כמה עשרות צעירים, והם אף הצליחו להשיג כמה כלי נשק. במקביל ניסו התושבים להכין מקומות מסתור בגטו ומחוצה לו.
באביב 1943 חודשו האקציות. ב-13 במרס 1943 גורשו כ-400 יהודים, כנראה למחנה ההשמדה סוביבור. ב-19 באפריל רצחה יחידת סיפ"ו ןגרמנית בפיקודו של היינריך פקמן (Heinrich Peckmann) כמה מאות יהודים בבית העלמין היהודי.
בין 5 ל-12 ביוני 1943, באקציה שנמשכה שבוע שלם, רצחה שם יחידה זו כמעט את כל תושבי הגטו. מאמציהם של היהודים להימלט מהגטו בכל דרך עיכבו מאוד את תהליך הרצח. 60 יהודים הושארו בחיים כדי לטפל בסידור רכושם של היהודים.
ימים אחדים לפני חיסול הגטו נמלטו ממנו מקצת חברי תנועת המחתרת היהודית ופעלו ביערות הסביבה עד דצמבר 1943. כ-360 יהודים שהצליחו להסתתר בעת חיסול הגטו הסגירו את עצמם בחודשים שלאחר מכן בעקבות הבטחות שווא של הגרמנים והוצאו להורג ב-14 באוגוסט 1943.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog