המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

בוצ'ץ (Buczacz)

מקום לפני המלחמה: עיר נפה במחוז טרנופול (Tarnopol), פולין
מקום בזמן המלחמה: גנרלגוברנמן, מחוז גליציה

בשלהי שנות השלושים של המאה העשרים התגוררו בבוצ'ץ', עיר הולדתו של הסופר ש"י עגנון, כ-7,500 יהודים – כשליש אוכלוסייתה. העיר נפגעה קשה במלחמת העולם הראשונה ורבים מתושביה עזבו. לאחר המלחמה ניטש בעיר מאבק בין הפולנים, הרוסים והאוקראינים, וב-1920 נרצחו יהודים בידי חייליו של סימון פטליורה האוקראיני. בין מלחמות העולם התפרנסו יהודי בוצ'ץ' בעיקר ממסחר ומלאכה, והיו בהם גם רופאים ועורכי דין. בבוצ'ץ' היו חיים פוליטיים יהודיים תוססים שבלטו בהם מפלגות ציוניות ותנועות הנוער שלהן, ופעלו בה מוסדות תרבות וסעד ובית חולים יהודי.
בעקבות כיבוש בוצ'ץ' בידי הסובייטים בספטמבר 1939 שותקו חיי הקהילה היהודיים, והמסחר הפרטי נפגע מאוד.
עם פלישת הגרמנים לברית המועצות ב-22 ביוני 1941 הספיקו פקידים סובייטים, ובהם גם יהודים, לברוח מבוצ'ץ' מזרחה. צעירים יהודים אחרים גויסו לצבא האדום. מספר היהודים שהצליחו להימלט מהעיר מוערך בכ-500. הצבא הגרמני נכנס לבוצ'ץ' ב-4 או ב-5 ביולי 1941, לאחר ימים מספר ששלטו בה לאומנים אוקראינים מקומיים. כבר בימים שלפני כניסת הגרמנים לעיר הוקם בה ועד קהילה יהודי, בראשותו של מנדל רייך (Reich), ציוני איש "המזרחי", שכיהן בתפקיד זה עד ספטמבר 1939. אנשי הוועד אולצו לאסוף תשלומי כופר שהטילו האוקראינים ולארגן עובדי כפייה לפי דרישתם.
לקראת סוף יולי 1941, במצוות הגרמנים, הוקם בעיר יודנרט. רייך, שבתחילה סירב לקבל עליו את תפקיד היושב ראש, נענה לבסוף להפצרות. לסגנו התמנה ברוך (ברק) קרמר (Berek Kraemer), תושב צ'ורטקוב (Czortkow) במקור. כמו כן הוקם בעיר שירות סדר יהודי בהנהגתו של מ' אלברכט (Albrecht).
הגרמנים העבירו לבוצ'ץ' פליטים יהודים בכמה גלים. באוגוסט 1941 הגיעו לעיר אלפי יהודים שגורשו מקרפטורוס בידי השלטונות ההונגריים. בחודשיים שעשו בעיר ניסה היודנרט לסייע להם; לאחר מכן הם גורשו ממנה לקמניץ-פודולסקי (Kamenets-Podolsk) ונרצחו שם.
ב-25 אוגוסט 1941 נצטוו הגברים היהודים בעיר להתייצב למיפקד. בסלקציה שעשו בחרו הגרמנים כ-350 גברים, בעיקר סוחרים ואנשי אינטליגנציה, הובילו אותם לפדור (Fedor), גבעה סמוכה לעיר, ורצחו אותם שם. עם הנרצחים נמנו גם כמה מחברי היודנרט. זו הייתה הראשונה בסדרה של "אקציות קטנות" וגירושים שביצעו המפקדים הגרמנים במקום. האחראי לאזור בוצ'ץ' היה קצין הס"ס והמשטרה הגרמנית ריכרד אולברג (Richard Ulberg).
מנדל רייך התפטר מתפקידו, ככל הנראה בעקבות רצח הגברים, וקרמר החליף אותו. בפקודת הגרמנים העביר אליהם היודנרט, בסיוע שירות הסדר היהודי, כמה מאות עובדי כפייה מדי יום ביומו. העובדים נלקחו לעבודה בתנאים קשים מחוץ לעיירה ורבים מהם נספו. כמו כן העביר היודנרט לגרמנים רכוש על-פי דרישתם (ריהוט, פרוות ועוד דברי ערך אחרים). בעדויות הניצולים מתוארים חברי היודנרט והשוטרים היהודים כמי שנטו לשתף פעולה עם הגרמנים. על-פי עדות אחת התבלט ראש העירייה האוקראיני איוון בוביק (Ivan Bubik) ביחסו האנושי ליהודים, ובזכותו נמנעה הקמת גטו בבוצ'ץ' עד סוף 1942.
בין מאי ליולי 1942 ריכזו הגרמנים בבוצ'ץ' את יהודי העיירות והכפרים הסמוכים, ומספר היהודים בה גדל והגיע לכ-10,000. בשלהי קיץ 1942 או בראשית הסתיו החלו יהודי בוצ'ץ' להבין שהם צפויים לגירוש למחנות המוות והחלו להיערך לקראתו בהכנת מקומות מסתור.
על האקציה הגדולה הראשונה בעיר, ב-17 באוקטובר 1942, פיקד קצין הס"ס הנס קריגר (Hans Krueger). שוטרים גרמנים ואוקראינים פשטו על העיר ועצרו כ-1,500 יהודים, והללו גורשו לבלז'ץ. עוד 200 יהודים (לפי מקור אחר כ-500), ובהם המאושפזים בבית החולים, נורו במקום. רבים הצליחו להימלט. באותו יום גירשו הגרמנים לבלז'ץ גם יהודים מעיירות הסביבה וריכזו בעיר את שרידיהן של הקהילות היהודיות משש עיירות סמוכות. יהודים אלו שוכנו בצפיפות רבה בכנסיות ובבנייני ציבור, וכמעט מיד פרצה בקרבם מגֵפת טיפוס.
האקציה השנייה הייתה ב-27 בנובמבר 1942, על-פי שמועה לפי דרישתם של רופאים אוקראינים מקומיים שחששו מהתפשטות מגפת הטיפוס מן היהודים לאוקראינים. באקציה זו נתפסו ככל הנראה כ-2,500 יהודים וגורשו לבלז'ץ, ועוד 250 יהודים, ובהם 45 ילדים, נרצחו בבוצ'ץ'.
מספר היהודים הנותרים והיהודים שגורשו לבוצ'ץ' ממקומות אחרים הסתכם בכ-5,200; בדצמבר 1942 הם רוכזו בגטו בצפיפות גדולה, ובתוך כך התנהלה בעיר אקציה מתמשכת של רצח יהודים שהסתובבו ברחובות.
ב-2 בפברואר 1943 שוב עשו הגרמנים אקציה בבוצ'ץ', ורצחו ביריות כ-3,600 יהודים, רובם בגבעת פדור. לאחר אקציה זו הועברו לגטו בוצ'ץ' שרידים של יהודים מן הסביבה, שהוכרזה עתה "נקייה מיהודים". בחודשיים הבאים לא היו בגטו אקציות גדולות, אך מפעם לפעם היו שוטרים גרמנים ואוקראינים מתפרצים לגטו, חוטפים תושבים יהודים ורוצחים אותם.
ב-13 באפריל 1943 החלה האקציה הרביעית, ובתוך שלוש יממות נרצחו בה 3,600-2,800 בני אדם. האחראים היו קציני הגסטפו פול טומנק (Paul Thomanek) ורוקס (Rux). מרבית היהודים נרצחו ביריות בגבעת פדור, וכ-600 נרצחו בחוצות העיר.
הגטו חוסל לקראת אמצע מאי 1943; רוב התושבים שנותרו בו הועברו ליישובים הסמוכים צ'ורטקוב, טלוסטה (Tluste) וקופיצ'ינצה (Kopyczynce). רובם נרצחו בתוך זמן קצר באקציות ביישובים אלו.
ב-15 במאי 1943 הוכרזה גם בוצ'ץ' "נקייה מיהודים". ואולם בפועל נותרו בעיר אנשי היודנרט ושירות הסדר היהודי שרוכזו, על-פי עדות אחת, באחד מאתרי ההרג בעיר. תמורת תשלומי שוחד גבוהים הורשו להישאר בעיר כ-1,200 יהודים נוספים, והללו רוכזו במחנה עבודה שהגרמנים הפקידו עליו "מפקד" יהודי, זלמן שטרנברג (Sternberg) שמו. ביוני 1943 נרצחו כל היהודים האלה וגם אנשי היודנרט והשוטרים היהודים, ומחנה העבודה חוסל.
כבר בדצמבר 1941 פעל בבוצ'ץ' גרעין של מחתרת יהודית, והוא התרחב בעקבות האקציות הגדולות של סוף 1942. המחתרת, בהנהגתו של ע' בזן (וורמן) (Bazan (Worrman, קיימה קשר עם היודנרט ואף צירפה לשורותיה כמה מהשוטרים היהודים. חבריה יצרו קשר עם קבוצות פרטיזנים יהודים שפעלו בסביבה והצליחו להשיג כלי נשק אחדים. לאחר מכן התארגנה בבוצ'ץ' קבוצת מחתרת אחרת, אקטיביסטית יותר, שכונתה "קבוצת פרידלנדר" (Friedlander). קבוצה זו חיסלה כמה פולנים ואוקראינים שהלשינו על יהודים. תכנית ההתנגדות של חברי המחתרת של בזן לא יצאה לפועל, ורק אחד מהם, אנדרמן (Enderman), הצליח לירות למוות בשוטר אוקראיני באקציה שהתקיימה ב-13 באפריל 1943.
הסובייטים שחררו את בוצ'ץ' ב-23 במרס 1944, אך הגרמנים שבו וכבשו אותה, והיא שוחררה סופית ב-21 ביולי 1944.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog