המכון הבין-לאומי לחקר השואה

ב-1926 התגוררו בווליקיי ז'וונצ'יק כ-600 יהודים. במהלך שנות העשרים והשלושים פעלה בעיירה המועצה החקלאית היהודית. במקום גם היה בית ספר יהודי יסודי בשפת היידיש. יהודים רבים בעיירה הועסקו בקואופרטיבים של בעלי המלאכה.
וליקיי ז'וונצ'יק נכבשה ע"י הגרמנים באמצע יולי 1941, ומייד לאחר מכן היהודים נצטוו להירשם אצל השלטונות ולשאת על בגדיהם טלאי צהוב עם מגן דוד. ב-31 לאוגוסט 1941, לפי מסמכים גרמניים, כ-380 (או לפי מסמכים סובייטים 1,200) יהודים נורו למוות, יחד עם יהודי הכפר סוקולץ (Sokolets), מחוץ לעיירה, ליד יער סוקולץ. יתר היהודים, שהצליחו להסתתר בזמן האקציה, הועברו לגטו שהוקם ברחוב אחד בעיירה. היהודים נלקחו מהגטו מדי יום לביצוע עבודות פרך שונות. בגטו שררו תנאי מחיה קשים, והמחלות המדבקות כגון טיפוס וגרדת שפשטו כתוצאה מכך בגטו הקטן, הפילו חללים רבים. ביוני 1942 היהודים הנותרים נרצחו מחוץ לעיירה באותו המקום. קבוצה קטנה של צעירים שהושארה בגטו, הועברה בהמשך לגטו בדונייווצי (Dunayevtsy), שם הם נרצחו ככל הנראה במהלך חיסול הגטו באוקטובר 1942.
וליקיי ז'וונצ'יק שוחררה בשלהי מרס 1944.