המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

בולחוב (Bolechów)

אוקראינית: Bolekhiv; רוסית: Bolekhov

מקום לפני המלחמה: עיירה בנפת דולינה (Dolina), מחוז סטניסלבוב (Stanisławów), פולין
מקום בזמן המלחמה: גנרלגוברנמן, מחוז גליציה

בין שתי מלחמות העולם חיו בבולחוב כ-3,000 יהודים – כ-75 אחוזים מאוכלוסייתה – והתפרנסו בעיקר מתעשייה, ממלאכה וממסחר. בעיירה פעלו כמה מפלגות ציוניות, אגודת ישראל וכן הבונד. הציונים הקימו בבולחוב קיבוצי הכשרה אחדים. כמה צעירים יהודים היו חברים במפלגה הקומוניסטית הפולנית הבלתי חוקית. בעיירה פעל בית ספר עברי משלים שקיים ספרייה וחוג דרמה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עברו בבולחוב פליטים יהודים בדרכם לרומניה ולהונגריה. הקהילה פתחה בעבורם מטבח ציבורי ושיכנה אותם בבנייני ציבור ובבתים פרטיים. כשעזב השלטון הפולני את העיירה החלו אוקראינים מקומיים לפגוע ביהודים, אך עם כניסתו של הצבא הסובייטי פסקו ההתנכלויות.
תחת השלטון הסובייטי פוזרו המפלגות היהודיות ומוסדות הקהילה, המסחר הפרטי חוסל, מפעלים גדולים הולאמו, ורוב בעלי המלאכה אורגנו בקואופרטיבים. ביוני 1940 נאסרו והוגלו לברית-המועצות רבים מהפליטים היהודים ממערב פולין שמצאו מקלט בעיירה.
ב-6 ביולי 1941 נכבשה בולחוב בידי ההונגרים, בעלי בריתם של הגרמנים. באותו החודש רצחה המיליציה האוקראינית בבולחוב יותר מעשרים יהודים, קצתם באשמת קומוניזם. באוגוסט 1941 עברה העיירה לשלטון גרמני ישיר. היהודים נצטוו לשאת סרט זרוע לבן שעליו מגן דוד, נאסר עליהם ללכת על המדרכות, הוטל עליהם עוצר לילה ונאסר עליהם לעזוב את העיירה. מאות יהודים גויסו מדי יום ביומו לעבודת כפייה. בקיץ 1941 הגיעו לבולחוב יהודים שגורשו מקרפטורוס.
באוגוסט 1941 הוקם בבולחוב יודנרט בראשותו של א' רייפאייזן (Raifeisen). היודנרט דאג להספקת המזון ליהודים וכן פעל לפי דרישות הגרמנים להחרמת רכושם של יהודים. שירות הסדר היהודי, בפיקודו של עורך הדין פרסלר (Pressler), החל כעבור זמן מה לגייס עובדי כפייה יהודים.
באוגוסט ובספטמבר 1941 נרצחו בעיירה יהודים רבים לאחר שנאסרו בידי המשטרה האוקראינית.
ב-29-28 באוקטובר 1941 התבצעה בעיירה אקציה שתחילתה בסלקציה שעשתה ביהודים יחידת משטרה גרמנית בפיקודו של רביין (Rehbein) ובמהלכה נרצחו 28 יהודים. קבוצה גדולה של יהודים שרוכזה ב-28 באוקטובר בבניין ציבורי סבלה השפלות קשות ועינויים. למחרת נרצחו בירי 1,000-850 יהודים ביער צניאווה (Ceniawa). יהודים שניסו להימלט נתפסו ונרצחו.
בסתיו ובחורף 1941/42 גברו מאמצי היהודים למצוא עבודה במפעלים שייצרו בעבור הגרמנים, בתקווה שאישורי עבודה יסייעו להם להינצל מאקציה. בגלל הרעב והמגפות גדל שיעור התמותה בקרב היהודים בחורף, ומספר המתים הגיע לעתים לעשרות ביום. במטבח ציבורי שהקים היודנרט חולקו מאות מנות מרק. ראש היודנרט רייפאייזן שלח יד בנפשו בסוף 1941, ובמקומו מונה ד"ר שינדלר (Schindler).
באביב ובקיץ 1942, בעקבות שמועות על מעשי רצח וגירוש המוניים, החלו יהודי העיירה להכין מקומות מסתור.
ב-3 בספטמבר 1942 הגיעו לבולחוב יחידות רבות של משטרה גרמנית ואוקראינית. על היודנרט ושירות הסדר היהודי הוטל לאסוף את היהודים ולרכז אותם. קרוב לאלפיים יהודים הוחזקו שלושה ימים במקום הריכוז. מרביתם גורשו משם למחנה ההשמדה בלז'ץ. חולים, קשישים וילדים נרצחו במקום. במהלך האקציה נמלטו מאות יהודים ליערות בסביבה. קצתם שרדו, אך רבים מהם נתפסו בידי איכרים והוסגרו לגרמנים.
אחרי אקציה זו רוכזו שרידי היהודים שנותרו בבולחוב בגטו, והובאו אליו גם שרידי היהודים מרוז'ניאטוב (Rozniatow) ומעיירות וכפרים אחרים בסביבה. הגטו לא היה מגודר, והיהודים יכלו לצאת ממנו. ב-21 באוקטובר 1942 עצרו הגרמנים ואנשי שירות הסדר היהודי 400 מתושבי הגטו, ובהם גם עובדי מפעלים, ולאחר כמה ימים גורשו כולם לבלז'ץ. מ-20 עד 23 בנובמבר 1942 עצרו הגרמנים עוד כ-300 יהודים, רבים מהם מסתתרים, וגירשו גם אותם לבלז'ץ.
בסוף נובמבר 1942 הוקמו בעיירה מחנות עבודה, ופועלים יהודים הועברו אליהם, לעתים עם בני משפחותיהם. בראשית 1943 נמצאו בבולחוב שני ריכוזי יהודים: כ-900 יהודים במחנות העבודה, ושרידי הקהילה המקומית שבגטו. יהודים "לא כשירים לעבודה" גורשו מפעם לפעם מהגטו לגטו סטרי (Stryj). בראשית מרס 1943 ברחו מהגטו כמה שוטרים יהודים. באותה תקופה שלח יד בנפשו גם ראש היודנרט שינדלר.
באביב 1943 נעשו כמה סלקציות במחנות העבודה. נשים וילדים ששהו שם באופן לא חוקי נרצחו וגם מקצת הפועלים היהודים.
הגטו חוסל באקציה של כוח משטרה גרמני ב-8 ביוני 1943.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog