מכתבים אחרונים מהשואה: 1942

"על פי הר געש"

מבוא

"כי מי כמונו יודע שחיינו הם על פי הר געש".

כך כתב שלום-שכנא ברוין-כהנא, מורה לעברית בגימנסיה היהודית בז'שוב, במכתבו האחרון מגטו זברז' ב-1942 אל קרובי משפחתו בארצות הברית. שלום ורעייתו חנה נרצחו בעת חיסול הגטו. בתם אסתר-הדסה שרדה במסתור בטרנופול.

בתערוכה שלפניכם עשרה מכתבים אחרונים. חמישה מהם כתבו הורים לילדיהם, אותם לא יראו עוד לעולם.


מכתבים אחרונים מהשואה: 1942

המכתבים המוצגים בתערוכה זו נשלחו מאוקראינה, בלרוס, גרמניה, הולנד, פולין וצרפת, והם כתובים במגוון שפות: גרמנית, הולנדית, יידיש, עברית, פולנית, צרפתית ורוסית. כל מכתב, אגרת וגלויה חושפים בפנינו את השריד הפיסי, האינטימי, הייחודי והאחרון שנותר מאותם קרבנות – כתב ידם.

את המכתבים תרמו ליד ושם קרובי משפחתם של הקרבנות יחד עם דיוקן פניהם, לזיכרון עולם.

מכתבים

16 במאי 1942

אזור חרקוב

"כתבי כמה שיותר"


עוד...

18 במאי 1942

לה-מיל

"החוקים [התורה] שקיבלנו יהיו בתוקף כל עוד קיים העולם"


עוד...

16 ביוני 1942

דרויה

"הנני כותבת מכתב זה לפני מותי"


עוד...

21 ביוני 1942

גטו ורשה

"רק החדשות מכם מחיות את רוחי"


עוד...

יולי 1942

אאכן

"כשנהיה ברכבת ונדע את היעד שלנו, נודיע לכם"


עוד...

23 באוגוסט 1942

דרנסי

"אני עוזב מלא אומץ"


עוד...

30 באוגוסט 1942

לה-מיל

"אפשר להחזיק את הראש למעלה"


עוד...

20 בנובמבר 1942

גטו ריובייץ

"סלחו לנו על הצער והייסורים"


עוד...

22 בנובמבר 1942

וסטרבורק

"את זוכרת את השירים? אני שרה אותם"


עוד...

30 בנובמבר 1942

גטו זברז'

"זקוקים אנו לעטו של איוב לו באנו לתאר צערנו"


עוד...