סיפורה של הקהילה היהודית בוולברום

וולברום בתקופת השואה

מאמר ב-Gazeta Zydowska (עיתון יהודי), אשר יצא לאור באישור השלטונות הגרמנים בגנרלגוברנמן.25.3.1941 מאמר ב-Gazeta Zydowska (עיתון יהודי), אשר יצא לאור באישור השלטונות הגרמנים. 23.7.1941 משפחת רוטמנש – אשה, ילדים ונכדים - עם סרטי זרוע. על מנת לסמן ולבודד את היהודים, נקבע צו ב- 23 בנובמבר, 1939 שעל פיו חובה על כל היהודים מעל גיל 10 ברחבי הגנרלגוברנמן לשאת סרט זרוע ועליו מגן דוד כחול  וולברום, 1940. גברת ספלונסקי עם בתה, אחייניה ואחייניתה. רק שניים מהמצולמים שרדו את השואה

וולברום נכבשה על ידי הצבא הגרמני ב-5 בספטמבר 1939. עם פרוץ המלחמה גויסו מספר יהודים מוולברום לצבא הפולני, חלקם נהרגו בקרב. באוקטובר 1939, וולברום הוכללה בשטח שנקרא גנרלגוברנמן – אזור תחת ממשל אזרחי גרמני. מעט לאחר מכן, הוקם יודנראט בעיירה ובראשו הועמד יחיאל אנגלרד.

באמצע שנת 1940, החלו הגרמנים לגרש פליטים אל וולברום. כ-3,000 פליטים יהודים שהגיעו מקרקוב לעיירה נוספו לאלפי היהודים שחיו בה בתנאי צפיפות נוראים. היודנראט ארגן את חלוקת המזון במחיר סמלי, על מנת לספק לכל הרעבים פת לחם. במקביל, ניהל היודנראט "מחלקת תברואה", בהשגחתם של שני רופאים ורוקח.

בסיום חג הפסח של שנת 1942, קיבלו היהודים הוראה לעבור לגטו מגודר. כתוצאה מכך הוחמרו התנאים הסניטרים והרעב, וגרמו למותם של רבים ממחלות. במקביל, נשלחו יותר ויותר יהודים למחנות ריכוז ועבודות כפיה.

באוגוסט 1942, תבע האס.אס 20 קילו זהב מהיודנראט, תוך מתן הבטחה ש"תשלום" זה יציל את יהודי וולברום מגירוש. למרות ההבטחות ולמרות שהתשלום הועבר במלואו, התבצעה אקציה גדולה בעיירה ב-5 בספטמבר 1942, מוצאי שבת, שעה לפני תחילת תפילות הסליחות. רוב היהודים נשלחו למחנה ההשמדה בלז’ץ ונרצחו בתאי הגזים. אלו שנמצאו כשירים לעבודה נשלחו לפלאשוב ולמחנות עבודה אחרים.

לאחר האקציה הגדולה בספטמבר, נותרו רק כמה מאות יהודים בוולברום, רובם בני משפחות של אנשי היודנראט והמשטרה היהודית. הם הועסקו במיון חפצי הערך והרכוש שנשאר מאחור. הם חיו בקרבת בית המדרש. בתחילת נובמבר התבצעה האקציה השניה והסופית. מעט היהודים אשר נותרו בוולברום נלקחו ליער סמוך ונורו למוות.