תולדות קהילת וולברום עד השואה
“עבורנו, וולברום היתה המקום האהוב והיפה ביותר” מתוך וולברום עירנו
חיי דת
הקהילה היהודית בוולברום, ערב השואה, היתה קהילה תוססת, מגוונת ומשגשגת. לימוד תורה, חסידות, תנועות פוליטיות וחברתיות – כולם מצאו ביטוי בחיי היום יום של העיירה. וולברום נחשבה אחת הקהילות העתיקות בפולין. יהודים הוזכרו כתושבי המקום כבר בראשית המאה ה–18, אך ייתכן, על סמך המצבות בבית הקברות וכתובות בבית הכנסת, שיהודים התגוררו בה כבר קודם. בשנת 1921 נערך מפקד אוכלוסין בעיירה ונמנו בה 7,229 תושבים, מתוכם 4,276 יהודים (כ-60 אחוז). עוד »
ציונות ופוליטיקה
סניפים של רוב המפלגות היהודיות והציוניות אשר היו פעילות ברחבי פולין, פעלו בוולברום. בין המפלגות הציוניות ניתן למנות את הציונים הכלליים, ההתאחדות, המזרחי, השומר הצעיר, בית"ר וגורדוניה. סניפים של אגודת ישראל והבונד פעלו גם כן. בבחירות לעיריית וולברום שנערכו בשנת 1927 התמודדה רשימה יהודית מאוחדת, שכללה את כל התנועות היהודיות בעיר, מלבד תנועת " הבונד". הרשימה זכתה ב-8 מושבים מתוך 18 המושבים בעירייה. עוד »
חינוך
מוסדות הלימוד עבור ילדים היו מצומצמים. הילדים למדו ב'חדרים' וב'תלמודי תורה' אשר מומנו מתקציב הקהילה. מעטים, בעיקר בנות, למדו בבית הספר היסודי הפולני. ב-1923, בית ספר דתי לבנות מרשת "בית יעקב" נפתח בעיירה וב-1929 ישיבה תלמודית - "כתר תורה" עבור נערים. עוד »
מבט לאחור
יהודי וולברום התפרנסו בדוחק מעמלם כאמנים, סוחרים, רוכלים, קצבים ופועלים. בית המדרש ובית הכנסת היו מקומות התכנסות חשובים עבורם – מקום לתפילה, לשיחה, ולהחלפת חדשות וחוויות.
וולברום היתה רבגונית וצבעונית וכללה ערב רב של אנשים, של מוסדות, של תנועות ושל ארגונים.
כל אלו הגיעו לקצם הפתאומי ביום בהיר אחד – ב-6 בספטמבר 1942. עוד »