אשת חיל מי ימצא

סיפוריהן של נשים שהצילו יהודים בתקופת השואה

נשים הן למעלה ממחצית מחסידי אומות העולם בהם הכיר יד ושם. רבות מהן פעלו בשיתוף פעולה עם אחדים מבני משפחתן, ואילו רבות מנשים אמיצות אלה היו היוזמות של מעשי ההצלה ופעלו באופן עצמאי להצלת יהודים. כאן מובא חלק מסיפוריהן.

אירנה סנדלר

(פולין)

אירנה סנדלר

אירנה סנדלר במפגש עם חברי תנועת נוער פולנית, ורשה, שנות התשעים

בתה ונכדתה של אירנה סנדלר ליד העץ שניטע לכבוד סנדלר, יד ושם, 2010

העץ שניטע לכבודה של אירנה סנדלר, יד ושם, 2012

עם פרוץ מלחמת העולם השניה היתה אירנה סנדלר עובדת סוציאלית בת 29, עובדת מחלקת הרווחה של עיריית ורשה. עם הכיבוש הגרמני המשיכה המחלקה לטפל בעניים ובחסרי הרכוש הרבים בעיר. סנדלר ניצלה את עבודתה כדי לעזור ליהודים, אך הדבר הפך לבלתי אפשרי עם סגירת הגטו בנובמבר 1940. קרוב ל-400,000 נפש גורשו לאזור הקטן שהוקצה לגטו, ומצבם הידרדר במהרה. תנאי התברואה הגרועים בגטו הצפוף והמחסור במזון ובאספקה רפואית הביאו למגפות ולשיעורי תמותה גבוהים. אירנה סנדלר סיכנה את בטחונה כדי להיכנס לגטו ולעזור ליהודים הגוועים. היא השיגה מעיריית ורשה אישור שאפשר לה להיכנס לגטו ולבדוק את תנאי התברואה. כשהיתה בתוך הגטו יצרה סנדלר קשר עם פעילי ארגון הרווחה היהודי והחלה לעזור להם. היא סייעה בהברחת יהודים מתוך הגטו לצד ה"ארי" של ורשה וסייעה למצוא להם מקומות מסתור.

בסתיו 1942, לאחר גירוש כ-280,000 יהודים מוורשה לטרבלינקה, הוקמה ז'גוטה, המועצה לסיוע ליהודים, וסנדלר הפכה לאחת הפעילות המרכזיות בה. כשהחלה המועצה לפעול, לקראת סוף 1942, כבר נרצחו רוב יהודי ורשה אך למועצה היה תפקיד מכריע בהצלת יהודים רבים ששרדו את הגירושים המסיביים. המועצה טיפלה באלפי יהודים שניסו לשרוד במסתור, חיפשה מקומות מסתור עבורם ושילמה עבור הסתרתם ועבור טיפולים רפואיים בהם.

בספטמבר 1943, ארבעה חודשים לאחר שגטו ורשה נהרס כליל, מונתה סנדלר לתפקיד מנהלת המחלקה לטיפול בילדים יהודיים ב"ז'גוטה". סנדלר, ששמה המחתרתי היה יולנטה, ניצלה את קשריה עם בתי יתומים ומוסדות לילדים נטושים על מנת לשלוח אליהם ילדים יהודים. רבים מהילדים נשלחו לבית היתומים "רודזינה מרי", "בית היתומים של משפחת מריה", בוורשה, ולמוסדות דתיים שאותם ניהלו נזירות בחומוטוב (Chomotow) הסמוכה ובטורקוביצה (Turkowice) שליד לובלין. מספרם המדויק של הילדים שניצלו בידי סנדלר ושותפיה אינו ידוע.

ב-20 באוקטובר 1943 נעצרה סנדלר. היא הצליחה לסלק ראיות מרשיעות, בהן כתובות מוצפנות של ילדים שהיו בהשגחת "ז'גוטה" וכן סכומי כסף גדולים שיועדו לתשלום לאנשים שעזרו ליהודים. היא נדונה למוות ונשלחה לכלא פאביאק הידוע לשמצה, אך פעילי מחתרת הצליחו לשחד פקידים וכך השיגו את שחרורה. מפגשה הקרוב עם המוות לא הרתיע אותה מהמשך פעילותה. לאחר שחרורה בפברואר 1944 המשיכה סנדלר בפעילותה המחתרתית, גם כשידעה שהשלטונות שמים עליה עין. בשל הסכנה נאלצה סנדלר להסתתר ומסיבה זאת נמנע ממנה להשתתף בהלוויית אמה.

ב-19 באוקטובר 1965 הכיר יד ושם באירנה סנדלר כחסידת אומות העולם. העץ שניטע לכבודה ניצב בכניסה לשדרת חסידי אומות העולם.