• הקדמה
• תולדות קהילת ברטיסלווה עד השואה
• ברטיסלווה בתקופת השואה
• קהילת ברטיסלווה אחרי השואה
• עקבותיהם נשארו
  • משפחת פישר
  • משפחת שטיינר
  • אלבום תעודות זהות של יהודי סלובקיה
• וידאו

עקבותיהם נשארו

משפחת פישר

יטי לבית אלינגר ויהודה-יוליוס פישר היו בעלי מלון קטן ומסעדה בברטיסלווה ששימשו כמקום מפגש לאנשי הקהילה היהודית בעיר. אביו ואחיו של יהודה היו רבנים בקהילות פיאשטני ופרשוב שבסלובקיה. לזוג נולדו שלושה ילדים: גיזי (1892), דזידר-דוד (1894) וגוסטב-גזה-גרשון (1896).

הבנים רכשו השכלה גבוהה. דזידר היה לרופא ולימים עמד בראש מחלקת הילדים בבית החולים היהודי בברטיסלווה. האח הצעיר גוסטב (גוסטי) היה לדוקטור למשפטים. גיזי לא נרשמה ללימודים אקדמיים אך ניחנה באינטליגנציה יוצאת דופן ועסקה בפעילות ציבורית בתחום הרווחה וההגירה היהודית. גיזי נשאה ליוסף פליישמן שהיה סוחר אמיד ולזוג נולדו שתי בנות - עליזה (ליצי) ויהודית (ג'וזי).

יטי ויהודה פישר היו אדוקים וניהלו אורח חיים דתי, אך שלושת ילדיהם נעשו חסידי הרעיון הציוני. בבית המלון המשפחתי התקיימו מפגשי צעירים ציונים. האב, יהודה פישר, הלך לעולמו ב-1936.

בספטמבר 1939 הותקף ד"ר גוסטב פישר על ידי בריונים בדרך ממשרדו לביתו ויומיים אחר כך מת מפצעיו. אלמנתו לילי לא יכלה לשאת את צערה ושלחה יד בנפשה. גיזי שפעלה ב"מרכז היהודים" ולימים היתה מראשי "קבוצת העבודה" שלחה את שתי בנותיה לארץ ישראל בסוף 1939. ב-1942 התאלמנה גיזי מבעלה יוסף. מעבר לתפקידיה הציבוריים, טיפלה גיזי במסירות באמה החולה. הן גרו יחד בדירה קטנה בברטיסלווה עד סוף קיץ 1944. משנשקפה סכנה מחודשת לחיי היהודים שנותרו בעיר, דאגו גיזי ואחיה דזידר לאשפז את האם בבית חולים נוצרי.

גיזי נרצחה באושוויץ באוקטובר 1944.

דזידר, אשתו לילי ובנם אלברט (לימים אברי) שרדו את המלחמה במקומות מחבוא. בתום המלחמה הם אספו את האם יטי לביתם, שם נפטרה בדצמבר 1945. דזידר-דוד, לילי ואברי פישר עלו לישראל ב-1949.

בנותיהם של גיזי ויוסף פליישמן שעלו לבדן בגיל צעיר חוו קשיי הסתגלות. קשיים אלו והניתוק מהוריהן הותירו את רישומם לכל חייהן. הן נפטרו בלא שהותירו אחריהן צאצאים.