27 באוגוסט 1943

בלחנה, רוסיה

"את כולם השארתי בבית, את אמא את אבא, בגטו, את כולם. מאד כואב לי הלב שהשארתי אותם שם בידיים הגזלניות של השודדים של היטלר "

הגלויה האחרונה של טוביה גרין

כך כתב טוביה גרין בגלויה ששלח מרוסיה לאחותו חוה-רבקה דגני בארץ ישראל. טוביה נהרג בשורות הפרטיזנים.

משה גרין ושרה-הניה לבית צדוביץ חיו בפוניבז' (Panevėžys) שבליטא. משה היה סוחר והמשפחה ניהלה אורח חיים מסורתי וחיתה ברווחה. נולדו להם שמונה ילדים: בורני (נ. 1903), הילדה (נ. 1906), בלה (נ. 1909), גיטה (נ. 1911), חוה-רבקה (נ. 1913), מרים (נ. 1915), עזריאל (נ. 1916) וטוביה (נ. 1920). בתקופת מלחמת העולם הראשונה עזבה המשפחה את פוניבז', נדדה ברחבי רוסיה ושבה בתחילת שנות העשרים לפוניבז'. טוביה נולד במהלך השהות ברוסיה.

במהלך שנות העשרים היגרו בורני והילדה לדרום אפריקה. חוה התעמלה במסגרת אגודת הספורט מכבי הצעיר בפוניבז', הצטרפה לתנועת הנוער בורוכוב ואחר כך לתנועת החלוץ, יצאה להכשרה וב-1933 עלתה לארץ ישראל. טוביה בן ה-13 ליווה אותה בדרכה לתחנת הרכבת. שם אחז בשמלתה והתחנן בפניה בבכי, 'אל תיסעי, חווקה, אל תיסעי", אך חוה נסעה. לאחר כמה שנים דאגה לסרטיפיקט לאחותה בלה שעלתה אף היא לפני המלחמה. בפוניבז' נותרו ההורים, משה והניה, וילדיהם עזריאל, מרים, גיטה (שהיתה רוקחת) וטוביה.

עזריאל נישא לז'ניה ולאחר כיבוש ליטא ברח איתה לברית המועצות. במהלך נדודיהם נולדה בתם מרי-מירה. יתר בני המשפחה נכלאו בגטו פוניבז'. המכתבים האחרונים שהגיעו לחוה מאחיותיה נשלחו ב-1941. טוביה הצליח לצאת מהגטו, הצטרף לשורות הפרטיזנים באזור והגיע לברית המועצות. סימן החיים האחרון מטוביה היה גלויה ששלח מבלקנה (Balakhna) לאחותו חוה בארץ ישראל. טוביה נהרג בשורות הפרטיזנים. נסיבות מותו אינן ידועות. ההורים משה והניה והבנות גיטל ומרים נרצחו בפוניבז'. עזריאל, ז'ניה ומרי שרדו ועלו לאחר המלחמה לישראל.

ב-1956 מסר עזריאל ליד ושם דפי עד לזכר הוריו, משה והניה גרין ואחותו, גיטה. ב-2005 מסרה ורדה טלמור, בתה של חוה רבקה דגני-גרין ונכדתם של משה והניה ליד ושם דפי עד לזכר דודה טוביה ודודתה מרים. ב-2012 מסרה טלמור מכתבים שנשלחו לאמה מליטא, לפני ובמהלך המלחמה במסגרת הפרויקט המתמשך "לאסוף את השברים", וביניהם הגלויה האחרונה של טוביה.

27 באוגוסט, אחות וגיס אהובים ויקרים [...] מה שלומכם

אחות יקרה, את הגלויה שלכם מה-15 [ביולי] קיבלתי היום ובשמחה רבה קראתי אודות הילדים שלכם.

אחות יקרה, אענה לכם על מכתבכם. ברחתי מליטא, מפוניבז'. את כולם השארתי בבית, את אמא את אבא, בגטו, את כולם. מאד כואב לי הלב שהשארתי אותם שם בידיים הגזלניות של השודדים של היטלר ומי יודע מה קורה אתם. עזריאל בריא. את [...] גם כן גייסו. הוא נמצא לא רחוק ממני.

תדרשו בשלום כולם. תהיו בריאים וחזקים. בתקוה שבקרוב נחגוג את הניצחון על האויב של כולנו.

כתבו לעתים קרובות. ממני, אחיכם המסור

טוביה

ד"ש ל[ליפא] נזכרתי בבדיחה [...]

מיידיש: דוד רויזנבליט

   לצפייה בגלויה