חיי הדת במונאסטיר

ערים מעטות זכו להתברך ברבנים, דיינים וחכמים כמונאסטיר. היריעה קצרה מכדי להזכיר את כולם.

בשנות ה-20 של המאה ה-16 ישב זמן מה במונאסטיר מהגר מפורטוגל, דייגו פירס, ובשמו העברי שלמה מולכו. הוא כתב את ספרו ספר המפואר ובו הטפות משיחיות ו"נבואתו" כי שנת 1540 תהיה שנת הגאולה וקץ הימים. אחר כך חבר מולכו למשיח השקר, דוד ראובני, עד שלבסוף היו שניהם קורבנות האינקוויזיציה הספרדית.

מבין הרבנים המפורסמים שכיהנו במונאסטיר היו ר' שלמה בן אברהם הכהן הידוע בכינויו מהרש"ך (1602-1520 לערך). בהגיעו לעיר היה כבר בר סמכא בהלכה וכמה מפסקיו נוגעים ביהודי העיר.

כמו כן כיהנו כרבנים במקום ר' יוסף אלרואיטי ור' דוד לוקה (נפטר ב-1577).

בשנות ה-80 של המאה ה-16 כיהן במונאסטיר הרב בנימין גסקון. הוא תיקן תקנות רבות, ביניהן האוסרת על יהודי העיר ויהודי בלגרד לסחור ביריד בזמן חגי ישראל.

בשנת 1643 כיהן כרב אברהם פאלקון.

בשנות ה-30 של המאה ה-18 מוזכר הרב בנימין מדינה כרבה של מונאסטיר ובשנת 1794 מוזכר רבה של העיר ר' דוד די בוטון.

בשנות ה-30 של המאה ה-19 מוזכרים הרבנים, ר' דן המכונה מירקאדו קמחי ור' אברהם פיסו.

דמותו של הרב אברהם גר-צדק הייתה ציורית ביותר. הוא נולד ב-1800 למשפחה יוונית נוצרית אדוקה ובשנת 1815 נשלח ללמוד בבית המדרש התיאולוגי באיזמיר. האונייה שבה נסע טבעה, אך הוא ניצל בדרך נס. הוא חזר לסלוניקי וחש משיכה עזה ליהדות ומאז חיפש דרכים להתגייר. הוא המציא דבר שקר שמוצאו ממשפחה יהודית רומאניוטית מאחד מאיי יוון אבל כיוון שלא דיבר יהודית-ספרדית (לאדינו) נתגלתה האמת. הוא ביקש לצאת משורות הכנסייה היוונית אורתודוקסית, אך ראש הכנסייה לא אישר לו זאת. לכן נסע לעיירה דוייארן, שם נימול. לאחר נישואיו עבר אברהם גר-צדק למונאסטיר, שם שימש זמן מה כדיין, ובמהרה התמנה לרבה של הקהילה. מרבית שנות חייו כיהן במקום, ורק בגיל 70 חזר לסלוניקי שם נפטר.

בסוף המאה ה-19 כיהן כרב במונאסטיר, ר' יעקב בן יוסף ישראל שעלה לארץ-ישראל ונפטר בירושלים.