סיפורה של הקהילה היהודית בברטיסלווה

קהילת ברטיסלווה אחרי השואה

דפי עד

יד ושם - המאגר המרכזי של שמות קורבנות השואה

מאגר שמות קורבנות השואה הוא מפעל הנצחה ייחודי של יד ושם המבקש להנציח את שמותיהם של שישה מיליון היהודים קורבנות השואה.

דפי העד שנמסרו ליד ושם החל משנות החמישים מכילים פרטים ביוגרפיים אודות רבים מהקורבנות וחושפים בפנינו את הסיפור היהודי בתקופת השואה ולפניה.

דפי העד הבאים חושפים את גורלה של משפחת פירסט מברטיסלווה

משפחת פירסט

ברטיסלווה, מלחמת העולם הראשונה, תורים ארוכים לקניית לחם לפני החנות למוצרי מזון של משפחת בראון, "קמח בראון" ברטיסלווה, לפני המלחמה, הלוגו של החנות למוצרי מזון של משפחת בראון, "קמח בראון" ברטיסלווה, 1925, וילהלם ואולגה פירסט ברטיסלווה, 1943, מפגש חשאי של בני נוער ציוניים בערב שבת ברטיסלווה, 1943 בערך, וילהלם-וילי פירסט ברטיסלווה, 1944, אולגה פירסט (במרכז) ובנותיה, אווה-חוה (משמאל) ואגי-אביבה וילהלם פירסט אולגה פירסט

וילהלם (בנימין זאב) פירסט נולד באייזנשטאט שבאוסטריה בשנת 1891, שלישי מבין חמשת ילדיהם של דוד פירסט ושרלוטה לבית שילר, בעליה של חנות מכולת ברחוב הראשי באייזנשטאט. וילהלם למד בבית ספר גבוה למסחר ועם סיום לימודיו עבר לברטיסלווה. הוא עבד בבנק ולאחר זמן היה לאחד ממנהלי הבנק. במלחמת העולם הראשונה שירת כקצין בצבא אוסטרו-הונגריה ונפל בשבי אך נמלט ממחנה השבויים בסיביר וחזר הביתה. ב-1923 נשא לאישה את אולגה בראון, בתם של יוזף בראון וקרולינה לבית פרנקל, בעלי חנויות מכולת בברטיסלווה. לזוג פירסט נולדו שתי בנות - אווה-חוה (1926) ואגי-אביבה (1928). המשפחה התגוררה בברטיסלווה. פירסט גדל במשפחה מסורתית אך עם השנים התרחק מאורח החיים הדתי והיה פעיל ב"בונים החופשיים".

ב-1939 פוטר וילהלם מעבודתו בבנק ועבד זמן מה בג'וינט. כשהוקם "מרכז היהודים" בברטיסלווה היה וילהלם מנהל מחלקת הכספים ומאוחר יותר פעיל ב"קבוצת העבודה". עבודתו במרכז הגנה על משפחתו מפני הגירושים ב-1942.

בקיץ 1944, לאחר המרד הסלובקי הלאומי, התחדשה סכנת הגירוש. משפחת פירסט הסתתרה בפאתי ברטיסלווה אצל משפחה נוצרית. בסוף ספטמבר חזר וילהלם לעיר לאחר שקיבל ידיעה מאנשי "קבוצת העבודה" שהמשא ומתן עם הגרמנים להצלת יהודים נמשך. משפחתו החליטה להצטרף אליו. ב-30 בספטמבר נתפסו וילהלם, אולגה ובנותיהם על ידי הגרמנים בדירתם, הוצעדו ל"מרכז היהודים" והועברו למחנה סרד. כמה ימים אחר כך שולחו לאושוויץ. אולגה נרצחה בתאי הגז בהגיעה. עקבותיו של וילהלם נעלמו. ייתכן שהועבר למחנה אחר. שתי הבנות גורשו לעבודות כפייה ליד דרזדן ומשם למאוטהאוזן, שם שוחררו. ב-1949 עלו שתיהן לישראל.