סיפורה של הקהילה היהודית בברטיסלווה

תולדות קהילת ברטיסלווה עד השואה

בין שתי מלחמות העולם

סוחר יהודי ומרכולתו ברובע היהודי בברטיסלווה, לפני המלחמה טיבור צבי גולדשטיין, חייל יהודי בשרות חובה בצבא סלובקיה, 1932. ב-1935 עלה גולדשטיין לישראל בית הקהילה היהודית בברטיסלווה בני משפחת וינצר (Winczer) בחתונתם של רוזה וינצר ויוסף קליין ברטיסלווה, הרובע היהודי לפני המלחמה, 1937 או 1938 ברטיסלווה, 1930, מרתה וולדנר והוריה אדולף וברטה. מרתה נספתה. הוריה שרדו ברטיסלווה, לפני המלחמה, רחוב זמוצקה ברובע היהודי. במרכז התצלום - בית הכנסת האורתודוקסי הגדול הדוויג ופיליפ ריכטר בברטיסלווה לפני המלחמה חנותו של פיליפ ריכטר בברטיסלווה לפני המלחמה מתפרה יהודית בברטיסלווה לפני המלחמה שני גברים יהודים בפתח מתפרה בברטיסלווה לפני המלחמה. אחד המצולמים - יעקב גוטרמן מימין - האחים שלמה וצבי רייטר בברטיסלווה לפני המלחמה. שלמה נרצח בשואה. צבי לחם כפרטיזן, שרד ועלה לארץ ישראל

בתום מלחמת העולם הראשונה התמוטטה האימפריה האוסטרו-הונגרית וברטיסלווה נכללה בתחום הרפובליקה הצ'כוסלובקית. חוסר היציבות הפוליטית ששרר במדינה לווה במעשי אלימות כלפי יהודים. בתחילת 1919 עזבו אנשי הממשל ההונגרי והצבא את העיר, השלטון הצ'כוסלובקי התבסס והאלימות נגד יהודים פסקה. יהודי ברטיסלווה מצאו עצמם מנותקים מן המרכזים המסורתיים בהונגריה והחלו להסתגל למצב החדש ולשתף פעולה עם יהודי צ'כיה. ברטיסלווה הייתה מרכז יהודי תוסס ומקום מושבן של הנהלות ארגוני הקהילות ומוסדות יהודיים כלל-סלובקיים.

אחרי המלחמה גברה יציאתם של יהודים מהרובע הישן למרכז העיר. בתקופת הרפובליקה הצ'כוסלובקית השתפר מעמדם החברתי של היהודים וגברה מעורבותם בחיי העיר והמדינה. רובם דיברו הונגרית וגרמנית, ורבים מהצעירים דיברו גם סלובקית.

גם בין מלחמות העולם התפרנסו רוב יהודי ברטיסלווה ממסחר. בעיר היו כ-630 עסקים בבעלות יהודית, רבים מהם בענפי הטקסטיל, וכן בתי מרקחת, בנקים, חברות ביטוח, סוכנויות וחברות תובלה בינלאומית ומפעלי תעשייה גדולים. שיעור היהודים בכלכלת ברטיסלווה עלה על חלקם באוכלוסייה. יהודים מילאו תפקידי ניהול בארגונים כלכליים שונים. גם בין בעלי המקצועות החופשיים בלט מספרם של היהודים. היו בהם רופאים, עורכי דין, מהנדסים ומרצים באוניברסיטה. יהודים נטלו חלק בחיי התרבות והיו ביניהם סופרים, עיתונאים, אמנים ועוד. יהודים רבים מצאו את פרנסתם כרוכלים, סוחרים, בעלי מלאכה, סוכנים, זבנים ופקידים.

בתחילת שנות ה-20 נמנו בברטיסלווה כ-11,000 יהודים שהשתייכו ברובם לקהילה האורתודוקסית. הקהילה הנאולוגית מנתה כ-3,000 נפש. הרב עקיבא סופר (נינו של החת"ם סופר) כיהן כרב העיר. הקהילה האורתודוקסית ניהלה חברות סעד וצדקה, בית חולים, בית אבות, בית יתומים ועוד. החברה קדישא החזיקה שני בתי עלמין. ב-1931 נחנך בית חולים יהודי מודרני בן 180 מיטות, בו עבדו בכירי הרופאים היהודים בסלובקיה.

בחסות הקהילה הנאולוגית פעלו חברה קדישא נפרדת ומערכת של חברות צדקה ועזרה הדדית. ב-1928 התאחדו הנאולוגים עם קהילת ה"סטטוס קוו" ויצרו את ארגון הקהילות הליברליות "ישורון", ש משרדיו שכנו בברטיסלווה.

עד 1930 גדלה אוכלוסיית יהודי ברטיסלווה לכ-15,000 נפש - 12 אחוזים מאוכלוסיית העיר. ב-1938 נבחר ד"ר קראוס מהמפלגה היהודית-לאומית לסגן ראש העיר ושלושה נציגים יהודים נוספים נבחרו למועצת העיר. בין מלחמות העולם בלטו ארבעה גופים ציבוריים בקרב יהודי סלובקיה: המפלגה היהודית, הלשכה הארצית של היהדות האורתודוקסית, הקהילה הליברלית "ישורון" וההסתדרות הציונית.