|  הודעות לעיתונות  |  צור קשר  |  חנות מקוונת
Yad Vashem Homepage
Yad Vashem 19 ק"מ מאושוויץ. סיפורה של קהילת טשביניה

לפני המלחמה

"למרות היותה של טשביניה עיר קטנה, הייתה היא מרכז רוחני ותרבותי ששרת את המחוז כולו..." יוסף וינר ("קהילת טשבין")

ראשית

טשביניה – ככר השוק, 1938-1939 טשביניה לפני המלחמה
לתמונות נוספות לחצו כאן

ראשוני היהודים התיישבו בטשביניה בסוף המאה ה-17. לקראת סוף המאה ה-18 ישבו במקום כתריסר משפחות יהודיות בחסותה של הקהילה היהודית באולקוש.

בתחילת המאה ה-19 היה הישוב היהודי בטשביניה כפוף לקהילת חשאנוב ובמחצית השנייה של המאה ה-19, עם פיתוח המכרות והתעשייה בסביבתה של טשביניה, הלך וגדל היישוב היהודי. למעשה הייתה העיירה טשביניה כמעט כולה יהודית. עד 1914 כיהן בה ראש עיר יהודי. פרנסתם של יהודי טשביניה התבססה על המסחר הזעיר ועל המלאכה, ובמקצת על אספקה לתעשיות שבסביבה.

חיי הדת

בין שתי מלחמות עולם שמשה טשביניה כמרכז תרבותי ורוחני לאזור כולו. היו בה ארבעה בתי כנסת, חברת ביקור חולים, חברה קדישא, חברת תומכי עניים, "פרויען פעראיין" (אגודת נשים), חדר, ישיבות ושטיבלעך. האדמו"ר מבובוב, ר' בן-ציון ב"ר שלמה הלברשטאם, ישב בטשביניה בשנים 1937-1932.
ב-1923 נבחר "הגאון מטשעבין", ר' דוב-בריש ויידנפלד, לרב העיר והקים בה את ישיבת "כוכב מיעקב". עם בחירי תלמידיו של ר' דוב-בריש נמנה ר' עקיבא ב"ר יחזקאל גרוס, שהוסמך לרבנות בידי רבו והקים בטשביניה ישיבה בשם "כתר תורה".
למידע נוסף על חיי הדת בטשביניה

תנועות ומפלגות

ב-1912 התארגן בטשביניה החוג הראשון של הציונים. נאספו תרומות לספרייה בת כ-1,500 כרכים ונתארגנו שיעורי-ערב לעברית וללימודי היהדות. המועדון של מפלגת "הציונים הכלליים", "העתיד", היה פעיל מאוד בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. במועדון זה התקיימה הספרייה, פעמיים בשבוע הושמעו בו הרצאות, וחוג חובבי תיאטרון הציג בו מחזות. באותה תקופה פעלו בטשביניה תנועות נוער ציוניות נוספות: "השומר הצעיר", "החלוץ", בית"ר ו"הנוער העברי", שממנו קמו "הנוער הציוני" ו"עקיבא".

ראוי לציין, כי רבים מבני העיר למדו בישיבת "כוכב מיעקב". ואכן כמה מחברי התנועה הציונית ומפעיליה היו מחניכי ישיבה זו.
למידע נוסף על תנועות ומפלגות

חיי הכלכלה

בשנת 1847 חוברה טשביניה לקו מסילת-הברזל וינה-קרקוב והפכה לחלק מגליציה. היתה זו ראשית התפתחותה של  טשביניה. במרוצת השנים הוקמו בסביבת טשביניה בית-יציקה לעופרת, מכרות-פחם, בית-חרושת למלט, בית-זיקוק לנפט ועוד.

במחצית השנייה של המאה ה-19 חיו רוב היהודים במרכז העיירה ועסקו במלאכה ובמסחר, כבעלי חנויות. ענפי השירותים היו בידי יהודים במידה כזו, שבבוא השבת לא היה אפשר להשיג עגלון, ובחג הפסח לא היה לחם למכירה. נוצרים מקומיים התלוננו על כך בפני השלטונות. 11 העגלונים היהודים נקנסו ב-80 כתרים כל אחד. כמו כן חויבו שני עגלונים להעסיק בשבתות גויים שיסיעו את העגלות. גם האופים שלא אפו לחם בפסח, נקנסו.

בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם, ובעיקר בשנות ה-20, עמד היישוב היהודי בקפאונו הכלכלי. יהודי טשביניה היו מרוכזים סביב כיכר השוק והמשיכו לעסוק במסחר זעיר, במלאכה וברוכלות בכפרים הסמוכים; משפחה אחת בלבד עסקה בחקלאות. באותן שנים בא לעזרת היישוב בטשביניה ה"ג'וינט", ובתמיכתו שופץ בית-המרחץ והוקמה המרפאה של חברת "ביקור חולים". בכספי הג'וינט נעזרה גם קופת גמ"ח המקומית, ויוצאי טשביניה בארצות-הברית היו תורמים לה כספים מדי שנה בשנה.

מבחינה כלכלית באה מקצת רווחה ליהודי טשביניה עם קביעת חצרו של האדמו"ר מבובוב במקום, בשנים
1932-1937, ונהרו אל חצרו אלפי חסידים, בעיקר בשבתות ובימי חג ומועד. רבים מבני העיר, וגם הללו שהתיישבו בה באותן השנים, התפרנסו מהיותם סמוכים לחצר האדמו"ר.

ב-1931 קיבלה טשביניה מעמד של עיר.

The online exhibition was made possible through the generous support of:

Conference on Jewish Material Claims Against Germany

The Conference on Jewish Material Claims Against Germany works to secure compensation and restitution for survivors of the Holocaust.

Since 1951, the Claims Conference - working in partnership with the State of Israel - has negotiated for and distributed payments from Germany, Austria, other governments, and certain industry; recovered unclaimed German Jewish property; and funded programs to assist the neediest Jewish victims of Nazism.