בסוף קיץ 1943 הביאו הגרמנים קבוצות אסירים יהודים מאושוויץ-בירקנאו לוורשה. הגרמנים בחרו יהודים שלא דיברו פולנית כדי שיקשה עליהם ליצור קשר עם הפולנים תושבי העיר. יהודים אלה, רובם מיוון, הועסקו בעבודות כפיה בפירוק הריסות הגטו לשימוש חוזר כחומרי בניה. האסירים שהו בגֶנשוֹבקָה (Gęsiówka), מחנה ריכוז שהוקם ברחוב גנשה בשטח הגטו ביולי-אוגוסט 1943 כשלוחה של מחנה הריכוז מיידאנק.

היו לוקחים אנשים לנקות את הגטו... לנקות את הלבנים. ושם מצאו אשה וילדה חיה, בתוך בונקר. הגרמנים לקחו אותן והביאו אותן אל תוך המחנה שלנו. אחר-כך לקחו אותן ואני לא יודע מה עשו אתן. עדות יעקב דוד אלצ'ק, יד ושם O.3/8619

האסירים, בעיקר היהודים מיוון, סבלו במחנה ממזג האוויר הקשה, מהקור שלא היו רגילים אליו, מהרעב וממחלת הטיפוס שהתפרצה במקום.

"אחרי שהיו מסדרים את הלבנים היו מגיעות עגלות עם פולנים וממלאות את העגלות בלבנים. היה לנו "ביזנס" איתם. כל אחד היה מוצא לפעמים בגטו איזו טבעת או משהו והיה משפשף את זה. ואפילו שזה היה מנחושת... היינו אומרים לעגלון "זה זהב" ... תביא "חלבה" [לחם], סלמי... כל יום היו העגלונים מגיעים מלאים [במזון ובציוד להחלפה], כי שם מצאו הרבה זהב." יעקב דוד אלצ'ק

למרות סחר החליפין, לאחר כשנה במחנה מתו כמחצית היהודים היוונים - כ-800 מהם. במאי וביוני 1944 הביאו הגרמנים לגנשובקה קבוצות יהודים נוספות מאושוויץ-בירקנאו, בעיקר יהודים הונגרים. ביולי 1944, עם התקרבות הצבא האדום לוורשה, פונה מחנה גנשובקה והאסירים גורשו ברגל והלכו כ-30 ק"מ ביום. רבים נרצחו בדרך. הנותרים הגיעו לדכאו.

ב-1 באוגוסט 1944 החלו אנשי ארמיה קריובה במרד הפולני בוורשה. בשורות המורדים לחמה גם קבוצה של יהודים, חברי אי"ל שהצליחו לצאת מהגטו אחרי דיכוי המרד בגטו. ב-4 באוגוסט שיחררו המורדים הפולנים מאות יהודים מיוון ומהונגריה שהיו כלואים במחנה גנשובקה. יהודים אלה לקחו חלק בלוחמה במסגרת יחידות סיוע. רבים מהם נהרגו.

גלריית תמונות