הנצחת קהילת מיר
דפי העד
יד ושם - המאגר המרכזי של שמות קורבנות השואה
מאגר שמות קורבנות השואה הוא מפעל הנצחה ייחודי של יד ושם המבקש להנציח את שמותיהם של שישה מיליון היהודים קורבנות השואה.
דפי העד שנמסרו ליד ושם החל משנות החמישים מכילים פרטים ביוגרפיים אודות רבים מהקורבנות וחושפים בפנינו את הסיפור היהודי בתקופת השואה ולפניה.
דפי העד הבאים חושפים את גורלן של משפחות פיירניקוב וסלוצקי ממיר.
משפחת פיירניקוב-שפרון
אהרון פיירניקוב היה רוקח ובעל בית מרקחת, והיה נשוי לציפורה. לזוג נולדו ארבעה ילדים: יירשל, מירל, אסתרומשה. אהרון התאלמן ונישא בשנית לפייגל (ציפורה) לבית רסל (Ressel). לזוג נולד בן אחד, ישראל. לימים עזבה פייגל את בעלה ועברה יחד עם בנה לבית אמה במיר. ישראל גדל בבית סבתו חסיה שהתפרנסה ממכירת מוצרי חלב אותם הכינה מחלב שקנתה מהגויים.
יירשל, בנו של אהרון, התגייס לצבא הפולני. הבנות אסתר ומירל היו חברות בתנועת הנוער "השומר הצעיר" יחד עם אחיהן משה וישראל. משה עלה לארץ ישראל לפני השואה.
לאחר פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ברחו אהרון פיירניקוב ובנותיו להורודק (Horodok Gorodok) שם התגוררה אחותו של אהרון. בקיץ 1942, בעת חיסול הגטו בהורודק, נרצחו אהרון ובנותיו מירל ואסתר.
יירשל וישראל שנשארו במיר ברחו מהגטו ביום ראשון, 9 באוגוסט 1942, בשעות הלילה וברחו ליער. יירשל פיירניקוב ברח יחד עם אשתו שרה. במהומה שנוצרה בעת הבריחה איבדו שרה ויירשל את בנם הקטן שנשאר בגטו. הם הגיעו ליער ונדדו ממקום למקום. ביער ילדה שרה תינוקת אך לאחר פחות משבועיים, באחד מלילות החורף, מתה התינוקת. ישראל הגיע אחר גלגולים רבים למחנה המשפחות של האחים ביילסקי. לאחר שחרור האזור על ידי הרוסים חזרו יירשל, שרה וישראל למיר. יירשל ואחיו ישראל התגייסו לצבא האדום.
ישראל פיירניקוב שרד. ב-1948 עלה לישראל, הקים משפחה ושינה את שם משפחתו לשפרון. בין השנים 1989-2008 היה ישראל שפרון יו"ר ארגון יוצאי מיר, במסגרתו פעל רבות להנצחת הקהילה בישראל ובבלארוס. במהלך העבודה על תערוכה זו נפטר ישראל שפרון שהיה אחד מיזמיה.
גורלו של יירשל פיירניקוב אינו ידוע.
משפחת סלוצקי
שלמה וליבה סלוצקי חיו במיר והיו בעלי מפעל לסיד. לשלמה היו ארבעה ילדים מאשתו הראשונה שנפטרה, ומאשתו השניה, ליבה, חמישה ילדים: שפרה, שכנה, שרה, שמואל ודוד. שכנה היה טכנאי שיניים ושמואל, אחיו הצעיר, הלך בעקבותיו ועבד אצל ד"ר סוטין, רופא השינים של מיר.
לאחר פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ברח שכנה לעיירה הסמוכה ושם נרצח. שמואל ברח בעקבותיו ובתחילה עבד בטיפול שיניים בקרב בני המקום, באישור הגרמנים. בין השנים 1942-1944 הסתתרו הוא וחברתו שולמית בבור בחצר ביתם של יאדוויגה ואנטוש, איכרים באיווניץ, וכך שרדו. בשנת 1945 נולד בנם הבכור, שלמה, בדרכם לגרמניה. ב-1947 עלו שמואל ושולמית לארץ ישראל באנייה "אקסודוס" (יציאת אירופה תש"ז). הם נעצרו, גורשו על ידי הבריטים לגרמניה, אך עלו שוב ב-1949. בישראל נולדה בתם, חנה (חניתה).
שלמה וליבה סלוצקי נרצחו במיר באחת האקציות יחד עם בתם שפרה. הבת שרה שנישאה לפני המלחמה ליירשל פיירניקוב איבדה את בנה התינוק במהומה שנוצרה בעת הבריחה מהגטו במיר ב-9 באוגוסט 1942 בשעות הלילה. שרה ויירשל הגיעו ליער. ביער ילדה שרה תינוקת אך לאחר פחות משבועיים, באחד מלילות החורף, מתה התינוקת. לאחר שחרור האזור על ידי הרוסים חזרו יירשל ושרה למיר. יירשל ואחיו ישראל ששרד את היער במחנה המשפחות של האחים ביילסקי התגייסו לצבא האדום. ישראל שרד ועלה לישראל. גורלו של יירשל אינו ידוע.
בשנות החמישים היגרה שרה לקנדה ונישאה בשנית לאברהם שרמן. לזוג שרמן לא היו ילדים.
דוד, הבן הצעיר, גויס לצבא האדום לפני המלחמה ולחם בשורותיו בתקופת המלחמה. לאחר המלחמה עלה לארץ ישראל יחד עם אחיו שמואל באנייה "אקסודוס" ולאחר מכן היגר לקנדה עם אשתו, הלן, שם נולדו להם שני ילדים. בתחילת שנות ה-90 חזרו לישראל.
