|  הודעות לעיתונות  |  צור קשר  |  חנות מקוונת
Yad Vashem Homepage
Yad Vashem סיפורה של הקהילה היהודית במיר

תולדות קהילת מיר עד השואה

ראשית

  • צעירים ממיר לפני ארמון מירסקי (ה"זאמק", המבצר)
  • בתחנת האוטובוס במיר. על האופניים: איצ'ה (יצחק) רזניק
  • תזמורת כלי הנשיפה של מכבי אש, מיר. רוב המצולמים יהודים
  • מראה ארמון מירסקי (ה"זאמק", המבצר) והגשר. מיר, 1924
  • חבורת צעירים ממיר על רקע בתי העץ של העיירה
  • ארמון הנסיכים לבית ראדזיוויל והסביבה, וכן חלק מבתי העיירה מיר
  • מראה רחוב השוק במיר
  • קבוצת צעירים ממיר בטיול ביער יבלונובצ'ינה, מיר
  • יום שוק במיר, 1926 בערך. יום שני בשבוע היה יום השוק במיר
  • רחוב ויסוקה, מיר, 1926 בערך. מימין בתיהם של הרב אברהם צבי קמאי ושל ראש הישיבה, הרב אליעזר יהודה פינקל
  • משה גולדין ואחיותיו, ריבה (מימין) ואלקה, על רקע ארמון מירסקי (ה"זאמק", המבצר), מיר. צלם: אביהם, בנימין גולדין, צלם העיירה
  • ארמון מירסקי (ה"זאמק", המבצר) והגשר, מיר. משמאל – נשים כובסות בנהר. צלם: בנימין גולדין
  • מראה העיירה מיר . צלם: בנימין גולדין
  • חברים ביער, מיר, 1932. מלמעלה: ישה רוזובסקי, פניה צימרמן, מניה חימוביץ, זויה מילר

היישוב העתיק מיר נוסד באמצע המאה ה-14. במאה ה-17 התיישבו היהודים הראשונים במיר. בחיבורו מסע שליחות ממוסקבה לפולין (1678) ציין הדיפלומט הפולני ברנרד טאנר ש"מיר מאוכלסת המון יהודים".

במאות ה-17 וה-18 הייתה מיר עיר-מסחר ובה ירידים ומרכזי סחר לסוסים ופרוות - ואף תחנה להחלפת סוסים ועגלות, בה השתמשו הסוחרים והנוסעים שהגיעו אל העיר מכל מזרח אירופה ומרכזה. בין הסוחרים לא נפקד מקומם של היהודים. יהודי מיר עסקו בסחר בפרוות, תבואה, בהמות, דגן, יין, סבון וטבק. במאה ה-18 הגיעו סוחרים יהודים ממיר עד לירידים בלייפציג וניהלו עסקים בקניגסברג, ממל (Klaipeda )  וליבאו (Liepaja ).

יהודי מיר היו בני חסותם של בעלי העיר, משפחת הנסיכים רדזיוויל, אך יחד עם ההגנה לה זכו, סבלו מעת לעת מהתעללותו של בעל העיר, הנסיך רדזיוויל. שלמה מימון, פילוסוף וסופר יהודי שנולד במאה ה-18 בכפר ליד מיר, כתב:

"פעם אחת בא [רדזיוויל] עם כל הפמליה שלו אל בית הכנסת [...] ניפץ את החלונות ואת התנורים, שבר את כל הכלים, השליך מארון הקודש את ספר התורה לארץ וכיוצא בזה. יהודי תלמיד-חכם וירא-שמים, שהיה באותו מעמד, ערב את לבו להרים את אחד הספרים האלה מן הארץ – וזכה לכבוד להיות נפגע בכדור רובה, שירה בו הוד רוממותו הנסיך בעצם ידיו. משם פנתה התהלוכה והלכה אל בית הכנסת השני, שגם שם נעשו מעשים כגון אלה, ואחר כך אל בית הקברות היהודי, ושם נהרסו הבניינים והמצבות שורפו באש".

שלמה מימון, חיי שלמה מימון: כתוב בידי עצמו, עמ' 68-67.

באמצע המאה ה-18 היו במיר כ-600 יהודים והקהילה גדלה במהירות. אל הסוחרים בקהילה היהודית התווספו אורגים וכן חייטים, שוזרים וצורפים, ובסוף המאה ה-19 כבר היו במיר 3,319 יהודים – למעלה ממחצית אוכלוסיית היישוב. ב-1815 נוסדה במיר הישיבה המפורסמת ויהודי הקהילה התפרנסו גם מהשכרת חדרים לבחורי הישיבה.

עד מלחמת העולם הראשונה הייתה מיר תחת שלטון רוסי. לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם הקמת פולין, נכללה מיר בשטח שהוקצה לפולין.

This exhibition was made possible through the generous support of:

Conference on Jewish Material Claims Against Germany

The Conference on Jewish Material Claims Against Germany works to secure compensation and restitution for survivors of the Holocaust.

Since 1951, the Claims Conference - working in partnership with the State of Israel - has negotiated for and distributed payments from Germany, Austria, other governments, and certain industry; recovered unclaimed German Jewish property; and funded programs to assist the neediest Jewish victims of Nazism.

To learn more about the Claims Conference, click here.

Conference on Jewish Material Claims Against Germany

The Foundation in Memory of Mir Jewry in Belarus