יוסף קובנר   (1895–1967). "רחוב בגטו לודז', גטו לודז', 1941"

יוסף קובנר (1895–1967)

רחוב בגטו לודז', גטו לודז', 1941

צבע מים על נייר
26.2 x 35.3 ס"מ
אוסף מוזיאון האמנות, יד ושם, ירושלים
תרומת ליאון וכרמלה קובנר, חיפה


יוסף קובנר   (1895–1967). "דיוקן עצמי, גטו לודז', 1941"
יוסף קובנר (1895–1967)

דיוקן עצמי, גטו לודז', 1941

צבע מים על נייר
49.4x38.6 ס"מ
אוסף מוזיאון האמנות, יד ושם, ירושלים
תרומת ליאון וכרמלה קובנר, חיפה


יוסף קובנר. © ארכיון יד ושם

יוסף קובנר

1895, קייב – 1967, קַאלְמָר, שוודיה

בילדותו עברה משפחתו ללודז'. למד באקדמיה לאמנות בסנט פטרסבורג, השתלם בדיסלדורף, בקאסל ובפריז, והציג את יצירותיו בערים חשובות בפולין. היה עורך בכתב העת פורמה וחבר באיגוד האמנים הפולנים. עם הכיבוש הגרמני גורש לגטו לודז', והיה אחד מהציירים המעטים שזכו לקבל מימון מחיים רומקובסקי, יו"ר היודנרט. בגטו עבד בעיצוב דוגמאות בסדנת השטיחים. יצירותיו הוצגו בגטו, ובביתו התקיימו בחשאי קונצרטים. ב־1944 שולח בטרנספורט לאושוויץ ומשם למחנה ווֹבְּלין שבגרמניה, בסמוך לעיר לודוויגסלוּסט, שם שוחרר במאי 1945. קובנר היגר לשוודיה, כשהוא פצוע וחולה. התיישב בקַאלמָר והמשיך בפעילות אמנותית ענפה. יצירותיו מתקופת השואה שנותרו בגטו נאספו על ידי מכרו, נחמן זונאבֶּנד, והלה השיבן לאמן.