"אל תשכחו אותי" - ספרי זכרונות של ילדים מתקופת השואה

כיצד אותר ספר הזכרונות של אריקה הופמן?


ב-2007 ביקרו מריה סופיה מרטינה ספרויט ובני משפחתה ביד ושם. מרטינה היא בתם של שנדור ומריה סטולקר, חסידי אומות העולם. כששהו ביד לילד, מקום הנצחתם של מיליון וחצי ילדים יהודים שנרצחו בשואה, נשמע ברקע השם אריקה הופמן. מרטינה הנרגשת סיפרה למשפחתה שהיא הכירה את אריקה, הילדה היהודייה שהסתתרה אצל דודתה קורי סטולקר, וסיפרה על ספרי הזכרונות של אריקה שנשארו אצל קורי, נמסרו להוריה והגיעו אליה. כששבו להולנד חיפשו אותם בבית, אך לשווא. לאחר שמרטינה הלכה לעולמה, מצא בנה יאפ ספרויט את הספרים בין חפציה ומסר אותם ליד ושם "בתקווה שביד ושם יאתרו קרובי משפחה של אריקה", כתב בפנייתו.

את ההקדשה הראשונה בספר הזכרונות כתבה לאריקה בת השבע מורתה איזבל ולס קולורדו ב-2 ביולי 1938 בפורגשטל, אוסטריה. את ההקדשה האחרונה כתבה לאריקה חברתה אינגריד לסר ב-1 ביולי 1942 בזייסט, הולנד.

אריקה הופמן

אריקה הופמן נולדה בווינה ב-1931. הוריה קורט ומרגיט נולדו בפורגשטל (Purgstall), אוסטריה.

בתחילת 1939 עזבו בני משפחת הופמן את אוסטריה עם הוריה של מרגיט, הרופא ד"ר ברוך כהן ורעייתו מטילד, ואחותה הרווקה של מרגיט, אליזבט, לאחר שהשיגו אשרות כניסה לארגנטינה. בדרכם עצרו בפריז שם חלה קורט ואושפז בבית חולים וככל הנראה נשאר שם. בני המשפחה עברו להולנד וחיכו שקורט יחלים ויצטרף אליהם. הם שהו ברוטרדם אך באוקטובר 1940, מספר חודשים לאחר כיבוש הולנד על ידי גרמניה הנאצית, התיישבו בכפר דורן (Doorn) יחד עם עשרות פליטים יהודים שהורחקו מאזור החוף, והתגוררו בבית אבות בכפר. מנהלת המקום חשה קרבה ליהודים הנרדפים והשתדלה להקל על מצבם. ד"ר כהן התיידד עם אחד הדיירים בבית, הכומר הפרוטסטנטי גררד ויסה (Wisse). בספר זכרונות שכתב לאחר המלחמה סיפר ויסה שכהן המשיך לקיים אורח חיים דתי גם בדורן וכי לעתים התפללו וקראו פרקי תהילים יחד. אריקה, סיפר ויסה, היתה קשורה מאוד לאשתו ונהגה להגיע אליהם מוקדם בבוקר לבושה בכותנת הלילה שלה ולשמוע סיפורים מפי אשתו. ויסה ואשתו עזבו את המקום וכשחזרו לדורן בתחילת 1943, אריקה ומשפחתה כבר לא היו שם.

ככל הנראה, במחצית השנייה של 1942 שהתה אריקה במסתור בביתה של קורנליה סטולקר בדורן,  ולאחר זמן מה חזרה אל בני משפחתה.

באפריל 1943 נתפסו אריקה, אמה, סבה, סבתה ודודתה ונשלחו למחנה וסטרבורק, משם גורשו ב-4 במאי 1943 למחנה ההשמדה סוביבור ונרצחו בהגיעם. האב קורט הופמן לא היה בין המשולחים. גורלו אינו ידוע.