בני שלי!
את מכתבך קיבלנו אתמול ואני עונה לך על כל המכתבים ביחד. האשמה לגבי אי הכתיבה, בני, איננה חלילה בגלל שאיננו רוצים לכתוב או שאנו מתעצלים, אלא פשוט בגלל טרדות הזמן. אנו נמצאים ערב חתונה, ואפילו אם צריכים... הראש טרוד בכל מיני ענינים, ובנוסף על כך, הזמנים עצמם... למרות זאת, בני, אל תימנע מלכתוב אלינו, ואל תחכה לקבלת מכתב מאתנו. כאן אנו כולנו ביחד, ואילו אתה שם לבד. לכן, לגבינו אין לך מה לדאוג.
אני מאד שמח שאתם מקבלים מכונות ותהיה לך אפשרות ללמוד (???) אמיתית, אז תוכל להיקרא (???) אחרת זה לא יהיה (???).
אני גם שמח שלא תסתובב (שלא תרבה לנסוע בארץ). אי"ה כשיהיה שקט בארץ, אזי בני, יהיה לך מספיק זמן להכיר את הארץ. אני עצמי גם כן רוצה לבוא להכיר את הארץ, אבל בינתיים חייבים להיות סבלניים בכל מקום... עיתונים אתה בודאי קורא.
אצלנו אין חדשות מיוחדות. כולם כבר כתבו לך. אני כותב לך בקצרה. תהיה בריא בני, ותחשוב רק על עצמך, אנחנו נסתדר פה בעצמנו. לגבינו אין לך מה לדאוג. תהיה בריא כפי שמאחל לך אביך.
אחי היקר,
מכתבך ששלחת עם הרשל, קיבלנו. והיום, יום ראשון, קיבלנו את מכתבך מה-1 בנובמבר. המכתב נסע ארבעה ימים. יש רק לכתוב בדייקנות אז בודאי יגיע בדייקנות. אינני יודע מדוע אתה כותב לי שכבר מזמן לא קיבלת ממני מכתבים, הרי בשבוע שעבר כתבתי לך מכתב די ארוך.
לגבי מה שכתבת שהיה לך קשה לעבוד עם המכונות, לא צריך להיות (???). שיעשו מה שהם רוצים. בעניין מה שאתה כותב לגבי המצב בארץ-ישראל, אני חושב שכפי שאסור לנסוע ולהסתובב, אזי אפילו במקומך גם כן צריך להיזהר. לגבי מה שביקשת "קוּפּוֹן", אנו שולחים לך מיד במכתב הזה, ונשלח בכל המכתבים.
את התשלילים שלך אקח ליריד בכדי לעשות תמונות. ככה זה. קשה לזהות מי נמצא שם. איצֶנקֶה, תשתדל גם לצרף פתקים למכתבים של משה והרשל. אתה כותב שבפעם הבאה תשלח גם תמונות חוץ מהתשלילים. בנוגע לתשלילים, אני אעשה תמונות ומיד אשלח לך.
איצֶנקֶה, כבר אמרתי לך כמה פעמים, שתכתוב לי לגבי הכל במכתב נפרד. אני באמת מצפה לתשובה בהרחבה לגבי הכל.
לגבינו, כתבנו לך הכל. אנו מתכוננים לחתונה. אצלי יש עכשיו מעט עבודה. אני עושה עכשיו זוג נעליים שחורות וזוג מכנסיים.
אני מסיים את מכתבי. במכתב הבא אכתוב לך יותר. אני יכול לכתוב לך שהפעם לא לקחו אותי (לא גייסו אותי) ל: (???) לכן אני צריך לחכות לחודש השלישי, אבל אני חושב לנסוע ב-1 בינואר לקיבוץ, אזי העבודה תחשב לי כהכשרה, ובהגיעי אפשר יהיה ישר לעלות (לארץ-ישראל). תהיה בריא וכתוב נא מכתבים טובים וגדולים לגבי כל מה ששואלים אותך, אחיך בֶּרל.
6.11.38
אחי היקר,
התיישבנו לכתוב לך, והפסקנו באמצע, מכיוון שחיכינו לדואר של היום. והנה בדיוק בֶּערל (=האח) הגיע מהרחוב והביא מכתב ממך. אם כן עכשיו אנו עונים לך.
לגבי מה שאתה כותב אחי, שאינך מקבל מאתנו מכתבים באופן סדיר, עליך לסלוח לנו על כך, כי אנו כל כך עסוקים עד שפשוט אין מתי לכתוב. אני התיישבתי עכשיו לכתוב לך והשעה היא כבר כמעט 12 ותיכף יהיה הסימן (=הצלצול) של המורָה (=המרצָה). אבל אני כבר רוצה לכתוב לך מכיוון שבֶּערל רוצה לשלוח עם הדואר של הבוקר בכדי שיגיע אליך מוקדם. אחי, כבר לא תצטרך לחכות הרבה עד שנזמין אותך לחתונה שלי. אמא כבר כתבה לך לגבי מה שעשינו בבַּרַנוֹביץ. אני גם קניתי דברים לבית (???) ועוד דברים קטנים, גם אבא היה אתנו והוא קנה לי רהיטים, חדר שינה, כלומר, זוג מיטות וארון עם שתי (???), מזנון ושולחן ו: (???), הכול טוב ויפה. יותר אין לי מה לכתוב לך, כבר סיפרתי לך על הכל. אני תופרת פה עוד שמלה אחת אצל איציק, מאד יפה, ממֶשִי, חלקה, וחלוק שינה. אחי היקר, לגבי מה שאימא כותבת אודות אמריקה, שתכתוב לה את הכל, אז תתעלם מזה ואל תזכיר דבר, כי היא לא יודעת כלום ואנו לא רוצים לומר לה, ומה שאתה כתבת כשהיינו בבַּרַנוֹביץ, היא גם כן לא ראתה.
אני מסיימת את כתיבתי, תהיה בריא. אנו נעשה את התמונות ששלחת, נחזיר לך אותם. אני גם כן עשיתי תמונות אצל גוֹלדֶע וגרשון אבל הן עדיין לא מוכנות. כשזה יהיה מוכן אז נשלח לך.
אני מסיימת, ד"ש לכולם, נשיקות לילדים ממני כשתהיה אצלם. אני יכולה לכתוב לך שיודל חרתס(=???) אושר על ידי הקיבוץ והוא בא בימים אלה הביתה ועם ה...(האותיות חתוכות) אחותך רחל שמחכה לתשובה ממך. גרשון כותב לך כמה מילים
(ההמשך לא ברור)
ילדי היקר, אלינקֶה!
הנה כבר חלף שבוע מאז שרוחה'לה ואני חזרנו מבַּרַנוֹביץ. סידרנו את כל מה שהיינו צריכות. תפרנו מעיל יפה מאד, שמלה, ועוד כמה דברים שהיינו צריכות, ועכשיו אנו מוכנים לחתונה, אבל מחכים שמזג האוויר ישתפר. אצלנו יורדים גשמים ללא הפסק, "דליי מים", ואתה ילדי הרי יודע איזה רושם הרחוב הקטן שלנו עושה אחרי גשמים כאלה, הרי אי אפשר לעבור, כך שאני מחכה שמזג האוויר ישתפר, ואז ילדי, בשעה טובה "נעמיד ופה". אצלנו אין חדשות. החיים ממשיכים כרגיל. אני מאמינה שאת התמונה שאני ורוחה'לה שלחנו לך מבַּרַנוֹביץ, כבר קיבלת. אתה ילדי, התחלת קצת להתעצל לכתוב לנו לעתים קרובות. אינני יכולה להעלות על הדעת מה הסיבה לכך. כתוב נא לי ילדי, מה הם כותבים לך מאמריקה. האסון הגדול שלנו שארע שם עם אמי היקרה, הסבתא שלך, אתה בודאי כבר יודע. הם לא כותבים לי בפרוטרוט על הכול. אני חושבת שזו שטות גדולה כלפַי. אילו היו כותבים לי בפרוטרוט, כיצד זה קרה עם אמי, האם היא הייתה חולה הרבה זמן, או שהיא נפטרה בפתאומיות, אילו ידעתי אודותיה פרטים, היה לי הרבה יותר קל (???). כבר כתבתי להם שני מכתבים, ולא קיבלתי אף תשובה. לכן ילדי היקר, אולי הם כתבו לך אודותיה, אז בבקשה, מיד תעביר לי את המכתב. במכתבים ההם כתבתי להם שיכתבו לך לעתים קרובות, אבל אינני יודעת אם הם יעשו זאת, ילדי היקר...
הסווֶדֶר שאתה מבקש מאתנו, אשלח לך מיד בהזדמנות הראשונה, וגם ילדי, אם מזדמן לך לגבי כסף, אל תדחה, אנו מיד נכסה כאן.
דרוש באופן לבבי בשלום סאנע, הענע, הבעלים שלהם וילדיהם. כתוב לנו לעתים קרובות. ד"ש לך מ....(???) ומאֶלינקֶה. הם כל הזמן מזרזים אותנו שנכתוב אליך לעתים קרובות, ואילו אתה בני, אין לך שם כאלה מזרזים, אז תשתדל לזרז את עצמך ותכתוב. תהיה בריא ילדי ותתכונן לקבל הזמנה לחתונה. אנו נשתה לבריאותך, שתהיה לי בריא כפי שמאחלת לך אמך. ד"ש להרשל, למשה ולכל יוצאי מיר.
אחי היקר,
מכתבך מ-1 בנובמבר קיבלנו, ואני עונה לך כמה מילים קצרות. כתוב נא חדשות טובות ומרובות יותר. במכתב הבא אכתוב לך יותר. אחיך שמנשק אותך מרחוק, עלע רזניק.
אחי היקר, (מיין טייערער ברודערל) (כתוב בכתב ילדותי) מכתבך מ: 1.11.38 קיבלנו עם התשלילים. אנו לא יכולים לזהות את התשלילים. מחר בֶּרל ילך לגולדין לעשות את התמונות אז נוכל לזהות אתכם כי בינתיים אנו לא יודעים מי נמצא שם. אמא הגיעה מברנוביץ ביום ראשון (???) והביאה את המעיל והשמלה. שמלה יפה מאד והמעיל עוד יותר יפה.
אבא יכתוב לך עוד מעט. הוא ישן עכשיו. עלע מחליף עכשיו בגדים. הוא שובב גדול. הוא מחכה לאימא בכדי ללכת לישון. הוא מפחד לישון לבד. תהיה בריא, מאת אחיך שמנשק אותך מרחוק, מלך רזניק.
6.11.38
איטשינקע היקר! הייתי אצלכם בבית כשהביאו את המכתב שלך, אז אמרתי שגם אני ארצה אחר כך לכתוב לך. עכשיו באנו מהרחוב עם רחל-ע, אז אני כותב אליך עכשיו.
אני מאד מודה לך יצחק על האיחולים החמים ששלחת לכתובת שלנו. ללא ספק, איטשינקע, שרגשותינו כלפיך הם זהים. הייתי מאושר ושמח אילו הייתי נוכח בחתונה שלנו, אך בינתיים אנו נאלצים להסתפק עם רגשות חמים האחד כלפי השני, לפחות מרחוק.
מה נשמע אצלך? איך הענינים אצלך? אתה עובד במסגריה. טוב מאד. תשתדל לרכוש את המקצוע, תהיה בן אדם.
יצחק, מסור נא ד"ש בשמי למשפחות אַסט ורוזובסקי, מה נשמע אצלם? איך הולך להם? האם עובדים בבית החרושת שלהם? ובכלל כל מה שמרחש אצלם. צריך כבר לסיים. תהיה לי בריא וכל טוב, שלך גרשון. רחל תכתוב בעצמה.
מיידיש: דוד רוזנבליט
