כתמים של אור - להיות אישה בשואה

טיפול באחר

סטפניה וילצ'נסקה

לד"ר קורצ'אק, לסטפניה סגניתו ולכל צוות בית היתומים שבגטו ורשה ניתנה האפשרות שלא להצטרף לגירוש הילדים, אך הם סרבו, והלכו אתם אל תא הגזים בטרבלינקה.

סטפניה ילידת 1886, פולין. סיימה את לימודיה באוניברסיטת ליאז' שבבלגיה. ב־1909 פגשה בד"ר יאנוש קורצ'אק ונוצר קשר ביניהם. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גויס קורצ'אק לצבא, וסטפניה נותרה אחראית על ניהול בית היתומים שהתרחב ומנה כ־150 ילדים. ב־1935 היא ביקרה בארץ־ישראל ושהתה בעין־חרוד עד 1939. עם הכיבוש הנאצי, הצליחו אנשי עין־חרוד לסדר לסטפניה אפשרות לעזוב את פולין, אך היא סירבה ועברה עם ד"ר קורצ'אק והילדים לגטו. ב־6 באוגוסט 1942 התקבלה הפקודה לגירוש היתומים. סטפניה, ד"ר קורצ'אק ושאר חברי הצוות, צעדו עם 192 היתומים לאומשלגפלץ, כאשר סטפניה מופקדת על קבוצת הילדים בני 9־12. כולם נרצחו.

יקירתי, אנחנו בריאים. אני קצת עובדת בבית-הילדים וקורצ'אק עובד הרבה. לא הגעתי כי לא רוצה לנסוע בלי ילדים.

שלך סטפה
2 באפריל 1940
גלויה שכתבה סטפניה דרך הצלב האדום לאנשי עין חרוד, 1940גלויה שכתבה סטפניה דרך הצלב האדום לאנשי עין חרוד, 1940