הזוכות בזהב באולימפיאדת אמסטרדם נרצחו בשואה

ב-1928 אירחה הולנד את המשחקים האולימפיים באמסטרדם. היתה זו פעם ראשונה בה התחרו נשים בענף ההתעמלות. חמש מהנשים בנבחרת הנשים האולימפית ההולנדית בהתעמלות היו יהודיות: הלנה-לאה נורדהיים, אנה-אנס פולק, אסטלה-סטלה אחסטריבה, יודיקייה-יודיק סימונס ואלקה דה לוי. גם מאמן הנבחרת חריט קלירקופר היה יהודי. הנבחרת זכתה במדליית הזהב הקבוצתית בהתעמלות נשים באולימפיאדת אמסטרדם והנשים הפכו לגיבורות לאומיות.

כתבה מהמשחקים האולימפיים באמסטרדם שיבחה את הופעתן של הנשים:

הכל נלקח בחשבון עד הפרט האחרון. תרגילים יפים – לא מסובכים מדי – מאורגנים באופן הגיוני, מבוצעים באופן נקי וקבוצתי, בסדר נפלא ובמנהיגות, ובמילה אחת – נשגב. ... השופטים היו גם הם נלהבים, והעניקו ליחידתו של קלירקופר ציון כולל של 316.75 נקודות, בהשאירם את יתר הנבחרות הרחק מאחור. המתעמלות, שהיו ראויות להצלחתן, הן האלופות האולימפיות הראשונות בהולנד. בשעה חמש ורבע התנוסס הדגל ההולנדי מעל האצטדיון האולימפי וההמנון הלאומי הושמע באזור המרכזי. התשואות גברו כשהוד מלכותו, הנסיך הנדריק, פסע לפנים ולחץ את ידיהן של כל המשתתפות. ... ואז הן, גבירותינו, להן אנו חייבים את ניצחוננו הראשון, נעלמו מתחת לבימה, אל חדרי ההלבשה שלהן.

במאי 1940 כבשו הגרמנים את הולנד. לאה, אסטלה ואלקה התאמנו במועדון הספורט "באטו" (Bato) שבאמסטרדם. המועדון שהוקם ב-1902 היה אחד ממועדוני הספורט היהודים הגדולים ביותר באמסטרדם. החל מספטמבר 1941 אסרו הגרמנים על יהודים לעסוק בספורט. גם לאחר סגירתו המשיכו יהודים להתאמן בספורט באופן בלתי לגאלי עד 1942. החל מקיץ 1942 גורשו יהודי הולנד למזרח במסווה של שילוח למחנות עבודה. בין המשולחים היו גם ארבע מהנשים בנבחרת ההתעמלות שייצגה את הולנד באולימפיאדת אמסטרדם ומי שהיה מאמנן. הנשים היו כבר בשנות השלושים לחייהן, נשואות ואימהות לילדים.

יודיק סימונס נישאה ב-1935 לברנרד סלומון טמנס ונולדו להם שני ילדים, סוניה (נ. 1937) ולאון (נ. 1940). הם חיו באוטרכט, שם ניהלו את בית היתומים של הקהילה היהודית. בתקופת המלחמה עברו עם ילדי בית היתומים והצוות לאמסטרדם. הם הוזהרו שעומדים לעצור אותם ולמרות זאת נשארו בבית היתומים כיוון שלא רצו לנטוש את הילדים. בתחילת פברואר 1943 נעצרו ונכלאו במחנה הריכוז וסטרבורק שבהולנד.  ב-17 במרס 1943 יצאה מווסטרבורק רכבת גירוש ולאחר שלושה ימים הגיעה למחנה המוות סוביבור. בין המשולחים ברכבת היו יודיק טמנס, בעלה ברנרד וילדיהם, סוניה בת החמש ולאון בן השלוש. יחד עם יהודית וברנרד גורשו כל הצוות וכל ילדי בית היתומים, ביניהם 30 ילדים שהגיעו מגרמניה. כולם נרצחו. משילוח זה שרד אדם אחד בלבד. מתוך כ-34,000 היהודים שגורשו מהולנד לסוביבור באביב 1943 שרדו 19 בלבד.

לאה נישאה לאברהם קלוט וב-1933 נולדה בתם היחידה רבקה. בני הזוג היו ספרים וניהלו מספרה באמסטרדם. ב-1943 נעצרו ונכלאו בווסטרבורק.  ב-29 ביוני 1943 יצאה מווסטרבורק רכבת גירוש ולאחר שלושה ימים הגיעה לסוביבור. בין המשולחים ברכבת היו לאה קלוט, בעלה ובתם בת העשר; וכן חריט קלירקופר, אשתו קטיה ובתם אליזבט בת ה-14. כולם נרצחו. לא היו ניצולים משילוח זה. לנדרט, בנם בן ה-21 של חריט וקטיה, נרצח בנובמבר 1944 באושוויץ.

ב-1936 נישאה אנה פולק לברנד (Barend) דרזדן שהיה חייט וב-1937 נולדה באמסטרדם בתם היחידה אוה. במאי 1943 נעצרו בני המשפחה ונאסרו במחנה הריכוז פוכט (Vught) שבהולנד. כחודש אחר כך הועברו אנה ואוה לווסטרבורק.  ב-20 ביולי 1943 יצאה מווסטרבורק רכבת גירוש ולאחר שלושה ימים הגיעה לסוביבור. בין המשולחים ברכבת היו אנה דרזדן ובתה אוה בת השש. שתיהן נרצחו. לא היו ניצולים משילוח זה. ברנד, בעלה של אנה, שולח ב-15 בנובמבר 1943 מפוכט לאושוויץ, עבר את הסלקציה ונשלח לעבודות כפייה באושוויץ III מונוביץ-בונה. ב-30 בנובמבר 1944 נרצח באושוויץ.

אסטלה אחסטריבה נישאה לסמואל בליץ שהתעמל יחד אתה במועדון הספורט "באטו". סמואל עבד כחרט יהלומים ונולדו להם שני ילדים, נני (נ. 1937) ואלפרד (נ. 1940). בסוף יולי 1943 נעצרו באמסטרדם ונאסרו בפוכט. לאחר כחמישה שבועות הועברו לווסטרבורק.  ב-14 בספטמבר 1943 יצאה מווסטרבורק רכבת גירוש ולאחר יומיים הגיעה לאושוויץ. בין המשולחים ברכבת היו אסטלה בליץ, בעלה שמואל, בתם נני בת השש ובנם אלפרד בן השנתיים. אסטלה והילדים נרצחו בהגיעם. שמואל עבר את הסלקציה ונרצח באפריל 1944. קטע וידאו נדיר שרד, בו מבצעת אסטלה בהצטיינות תרגיל על המקבילים בתחרות שהתקיימה ב-1932 באמסטרדם. ניתן לצפות בקטע זה בתערוכה.

אלקה דה לוי הצליחה לחמוק מגורלן של חברותיה ושרדה בהולנד. ב-1979 הלכה לעולמה באמסטרדם.