לרגל השנה החדשה

זליג וילהלם, רעייתו גוצ'ה-גיטל לבית קראוזה ושלושת ילדיהם מנחם-מונייק (נ. 1926), ג'יוניה (נ. 1930) ואסתר-אטל (נ. 1932) חיו ברדומסקו שבפולין, מוקפים בבני משפחתם המורחבת. זליג היה צלם קולנוע וסטילס מוכשר שצילם עבור חברות סרטים פולניות וחדשות קולנוע. היה לו סטודיו בשם "פוטו ונוס" ומעבדה משוכללת לצילום בקומה השנייה של ביתם. גוצ'ה עזרה לו בסטודיו.

בתחילת ספטמבר 1939 ברחו בני משפחת וילהלם מרדומסקו המופגזת וקיוו להגיע לוורשה. ההתקדמות המהירה של הצבא הגרמני בפולין אילצה אותם לשוב על עקבותיהם. הם חזרו לביתם ומצאו שתכולת ביתם נבזזה, הסטודיו והמעבדה נהרסו, וכל הציוד נגנב. ב-3 בספטמבר כבשו הגרמנים את רדומסקו ויהודי העיר היו נתונים לביזה, התעללות ועבודות כפייה. לזליג הותר להמשיך לעסוק בצילום. בדצמבר נכלאו בני משפחת וילהלם בגטו יחד עם יהודי העיר. גם בגטו היה לזליג סטודיו והוא המשיך לצלם. הלקוחות התחלפו מפולנים לגרמנים ומדי פעם נלקח זליג על ידי הגסטפו לתעד עבורם בתי חרושת, בתי כלא ואסירים. ג'יוניה ליוותה את אביה לימי הצילום ועזרה לו עם הציוד.

ב-9 באוקטובר 1942 נערכה בגטו רדומסקו אקציה במהלכה נשלחו אלפים למחנה המוות טרבלינקה, ביניהם רבים מבני משפחתם של זליג וגוצ'ה. ילדי המשפחה מנחם, ג'יוניה ואסתר הוסתרו באותו יום בעליית הגג. זליג וגוצ'ה שרדו אקציה זו. כמה ימים אחר כך נערכה אקציה נוספת במהלכה נתפסה גוצ'ה ונשלחה אל מותה בטרבלינקה. זליג והילדים נשארו בגטו. בסוף נובמבר יצא מנחם מהגטו כדי להביא פחם. הוא נתפס כשחזר ונורה למוות. זליג צייד את בנותיו בתעודות לידה נוצריות על שם ידוויגה ורגינה קוז'ירובסקה והוציאן מהגטו. אסתר מצאה מסתור אצל משפחה פולנית שהסכימה לקבל רק ילדה אחת. ג'יוניה נסעה לצ'נסטוכובה ומאוחר יותר עברה לשם גם אסתר. שם שהו הבנות אצל משפחות שונות. שכנה שחשדה שאסתר יהודייה דיווחה עליה למשטרה. אסתר בת ה-10 והפולניה אצלה שהתה נאסרו ונחקרו. אסתר הצליחה לשכנע את חוקריה שהיא פולניה והשתיים שוחררו. כדי להגן על הפולניה הועברה אסתר למנזר מחוץ לעיר, שם התגלתה זהותה היהודית. אסתר שבה לביתה של הפולניה ומשם לקחה אותה ידידה פולניה של זליג לוורשה. בוורשה התאחדה אסתר עם אביה ששהה שם בזהות בדויה כזנק קמפה ועבד כעוזר צלם. ג'יוניה התנדבה לעבודה עבור הגרמנים ונשלחה לעבוד במשק חקלאי בפרברי וינה. לאחר כמה חודשים דאגה ג'יוניה להביא את אסתר לווינה. אסתר נשלחה לעבוד במשק חקלאי סמוך. האחיות מיעטו להיפגש שמא תיחשף זהותן היהודית. זליג השתתף במרד הפולני בוורשה ושרד.

באפריל 1945 שוחררו ג'יוניה ואסתר על ידי הצבא האדום והחלו במסע חזרה לרדומסקו. אביהן כבר היה במקום. לאחר כמה שבועות ברדומסקו איימו פורעים פולנים על זליג ומשפחתו והם עזבו את רדומסקו והגיעו לברלין ומשם למחנה העקורים ברגן-בלזן. ג'יוניה עלתה לארץ ישראל ב-1947, נישאה והפכה לחנה אש. שנה אחריה עלתה אסתר. זליג עלה ב-1950.