לרגל השנה החדשה

מאוספי יד ושם

יהודי העיירה ובולניק (Vabalninkas) שבליטא, לפני אחד מבתי הכנסת השרופים בעיירה, ערב ראש השנה 1927

במהלך מלחמת העולם הראשונה נערכו פרעות ביהודי ובולניק (Vabalninkas) שבליטא. בפקודת שלטונות הצבא הרוסי גורשו יהודי העיירה לפנים רוסיה. העיירה נשרפה ונחרבה על ארבעת בתי התפילה שלה, פנקסיה וספריה. רק את ספרי התורה הצליחו היהודים להציל ולקחת אתם. עם הקמת ליטא העצמאית לאחר מלחמת העולם הראשונה, החלו חלק מהיהודים לחזור לוובולניק. ב-1923 נמנו בעיירה 1,361 יהודים, כשליש מהאוכלוסייה.

ערב פלישת הגרמנים לברית המועצות חיו בוובולניק כ-600 יהודים – כשליש מכלל תושביה. הם התפרנסו ממסחר זעיר, ממלאכה, מתעשייה קלה ומחקלאות. רבים מהם היו ציונים.

עם סיפוחה של ליטא לברית המועצות ב-1940 הולאמו כל החנויות והמפעלים, תנועות הנוער והמפלגות הציוניות פוזרו, ומוסדות החינוך העבריים נסגרו.

ב-27 ביוני 1941 כבשו הגרמנים את ובולניק. לאומנים ליטאים השתלטו על העיירה, עצרו יהודים רבים ורצחו 86 יהודים.

ביולי רוכזו יהודי ובולניק וכן פליטים מעיירות סמוכות בגטו שהוקם בעיירה, והועסקו בעבודת כפייה.

ב-18 באוגוסט נשדדו יהודי ובולניק וגורשו לעיירה הסמוכה פוסבול (Pasvalys), וכעבור כשבוע נרצחו בירי ביער סמוך עם כ-1,300 יהודי פוסבול.

יד ושם ארכיון התצלומים 1255/1