לרגל השנה החדשה

מאוספי יד ושם

לוח שנה עברי שהכין משה מנחם הרשטיק במחנה הריכוז איליה שבדרום טרנסילבניה, רומניה

משה מנחם ורחל הרשטיק חיו בעיירה לופן (Lupeni), בדרום טרנסילבניה שברומניה, עם תשעת ילדיהם מרדכי (תלמיד ישיבה, מת מדלקת ריאות לפני המלחמה), אלכסנדר-סנדר, שלמה, רייזל, שלום, יהודה (מת בינקותו), יחזקאל, זהבה ושמואל יוסף. משה עסק במסחר וירד מנכסיו בעקבות המשבר הכלכלי של סוף שנות העשרים ותחילת שנות השלושים. הוא היה מלמד ושוחט. המשפחה ניהלה אורח חיים חסידי עם זיקה לציונות. האב משה רצה לעלות עם משפחתו לארץ ישראל, אך מצבו הכלכלי לא אפשר זאת.

ביולי 1941 גורשו בני משפחת הרשטיק מלופן והשאירו את רכושם מאחור. הם הועברו למחנה נאלץ (Nalacz) שמוקם בטירה עזובה, ולאחר כמה שבועות נכלאו במחנה סאצל (Sacel). בדצמבר הוצעדו למחנה איליה (Ilia). שניים מבניהם של משה ורחל גויסו למחנות לעבודות כפייה, אלכסנדר הועבר למחנה בטרנסניסטריה ושלמה הוצב במחנה בדרום טרנסילבניה.

באיליה הצליח משה להקים בית כנסת וחדר לימוד לילדים באחד מחדרי המחנה כדי שהילדים הקטנים ובני הנוער לא יסתובבו בחוסר מעש. הבוגרים יצאו לעבודות כפייה באזור. משה החליט לכתוב מהזיכרון לוח שנה עברי לשימושם של היהודים שרוכזו במקום. יחזקאל, שבעת ההגעה לאיליה היה בן 11, סיפר בעדותו שהאנשים במחנה רצו לחגוג לילדיהם בר מצווה בתאריך העברי ולא הלועזי, ולערוך אזכרות ליקיריהם שנפטרו או נהרגו. משה קיים כיתות לימוד והכין עם תלמידיו הצגה בפורים. משפחתו גרה בצמוד לבית הכנסת והחדר.

שלמה ברח ממחנה העבודה והגיע לבוקרשט, שם חבר לחוגים ציוניים ופעל בשורותיהם. אלכסנדר ברח אף הוא והגיע אל שלמה בבוקרשט. שלמה ארגן עבור אלכסנדר סרטיפיקט עלייה לארץ ישראל. ב-1944 היה אלכסנדר על האנייה "מפקורה" בדרכו לארץ ישראל יחד עם כ-300 מעפילים. ב-5 באוגוסט הופגזה האנייה, ככל הנראה בידי צוללת גרמנית, וטבעה. מרבית המעפילים טבעו ובהם אלכסנדר. חמישה בלבד ניצלו.

באוקטובר 1944 שוחרר מחנה איליה בידי הצבא האדום. משפחת הרשטיק עברה לארד (Arad) וב-1948 עלתה לישראל. את דפי לוח השנה העברי שמר משה עד יום מותו. כשהחל לוח השנה להתפורר החליט בנו של משה, יחזקאל, למסור את הדפים ליד ושם במסגרת המבצע הלאומי "לאסוף את השברים". 

כתיבת לוח שנה מן הזיכרון מחייבת ידע קודם ובנסיבות ההן היא הייתה כרוכה במאמץ ואף בסיכון חיים. ההחלטה לשלוט בזמן, לדעת מהו תאריך היום, לזכור את השבת והחג הקרבים ובאים, אִפשרה למשה הרשטיק לשמור על אנושיותו ולפעול כאדם.