מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

מפת יד ושם

מפה

מפלס הכניסה של מרכז המבקרים המקורה, העשוי בטון וזכוכית, משמש מקום מפגש והתכנסות ומרכז מידע והתמצאות. מארבעת צדי המבנה נשקפים מראות אתר ההנצחה והנופים הסובבים אותו. במקום ניתנים שרותי מודיעין, השכרת מדריך קולי ויציאה לסיורים מודרכים במוזיאון לתולדות השואה ובאתר. בקומה התחתונה, ממנה נשקף העמק, ממוקמים קפיטריה, מסעדה שירותים ומלתחה ומתחתם נמצאים מפלסי חנייה.
אדריכל - משה ספדיה
תורמים - דוד ופלה שאפל

מרכז הספר, ממוקם בסמוך למרכז המבקרים ופועל על פי מכרז, על ידי חברת "סטימצקי". המרכז מציע מגוון של ספרים, אמצעי מדיה ומזכרות שונות למכירה לקהל המבקרים. כמו כן הוא משמש בתור מרכז מידע והזמנות של ספרים העוסקים בנושא השואה ומלחמת העולם השניה בשפות שונות.

יד ושם מציע שירותי קפיטריה בשרית כשרה המגישה ארוחות חמות וכן "קופי שופ" חלבי. הקפיטריה ממוקמת בקומה התחתונה של מרכז המבקרים. ליוצאים מהמוזיאון החדש ישנה שלוחה חלבית של הקפיטריה בכיכר התקווה.
טלפון 02-6419935

ברחבי האתר ניטעו עצים‮, ‬לכבודם של לא-יהודים אשר פעלו על-פי הצו האנושי הנעלה ביותר‮, ‬וסיכנו את חייהם בתקופת השואה כדי לעזור ליהודים ולהצילם‮. ‬שמותיהם וארצות מוצאם של חסידי אומות העולם רשומים על גבי לוחיות שהוצמדו לכל עץ ועץ‬.

תשע הגלריות התת-קרקעיות של המוזיאון החדש לתולדות השואה‮, ‬מספרות את סיפור השואה מנקודת מבטם של היהודים‮. ‬הסיפור‮ (‬הנרטיב‮) ‬הכרונולוגי והנושאי מסופר תוך כדי הסתכלות לתוך עולמם של היהודים שחיו ומתו‮ ‬תחת המשטר הנאצי ומשתפי הפעולה שלהם‮. ‬ התצוגות כוללות מגוון רחב של חפצים מקוריים‮, ‬עדויות‮, ‬תצלומים‮, ‬מסמכים‮, ‬אמנות‮, מולטימדיה ווידאו-ארט‮.

בהיכל השמות נאספים שמותיהם ופרטיהם האישיים של מיליוני היהודים שנרצחו בשואה‮, ‬כפי שנרשמו בידי קרובים ומכרים על גבי דפי עד‮. ‬דפי העד הם מצבתם הסמלית והיחידה‮. ‬על מנת להשלים את המשימה הקדושה הזאת‮, ‬יד ושם פונה אל הציבור בבקשה לסייע באיסוף השמות‮, ‬ולמלא את החובה‮ - ‬לזכור ולא לשכוח‮.

האדריכל: משה ספדיה על כיכר התקווה:

"לאחר ביקור במוזיאון לתולדות השואה, יש צורך במקום למנוחה ולמחשבה - לעשות הפסקה. כיכר זו, בה עצים וספסלים, משרה שלווה." 

 

המוזיאון החדש לאמנות השואה מציג את האוסף הגדול בעולם של אמנות שנוצרה בגטאות‮, ‬במחנות‮, ‬במסתורים ובמקומות אחרים‮, ‬היכן שהיצירה האמנותית הייתה כמעט בלתי אפשרית‮, ‬עבודות אלו משקפות את עולמם האישי הפנימי והרב ממדי‮ ‬של הקורבנות ושל הניצולים ומספרות את הסיפור ההיסטורי‮.‬ ‬המוזיאון מכיל את האוסף הגדול והמקיף ביותר בעולם בנושא השואה ויש בו כ-‮000,01 ‬יצירות אמנות רובן מתקופת השואה‮. ‬המוזיאון כולל גם את הארכיון ומרכז המידע הממוחשב לאמנות השואה הראשון מסוגו בעולם‮.

בית הכנסת החדש משמש מקום הולם למבקרים לומר קדיש על יקיריהם שהלכו לעולמם‮, ‬לתפילות אישיות ומשותפות ולטקסי אזכרה לזכרן של קהילות חרבות‮. ‬בבית הכנסת מוצגים ארונות קודש וחפצים שהובאו מבתי כנסת נטושים שנפגעו או נהרסו בשואה‮.‬

ביתן לתערוכות שבו מוצגים מגוון רחב של תערוכות סביב נושאים שונים וכן תערוכות אמנות‮. ‬התערוכות בביתן זה מציגות זוויות ראיה ייחודיות לניסיון המתמיד להבין את משמעות השואה‮.

מרכז הצפייה מאפשר למבקרים לצפות בסרטי תעודה הקשורים לשואה‮, ‬בסרטים עלילתיים בנושא השואה וכן באלפי עדויות של ניצולים אשר נגבו על ידי יד ושם וארגונים אחרים ברחבי העולם‮, ‬בהם גם אוסף העדויות של הקרן להיסטוריה חזותית של ניצולי השואה, מייסודו של סטיבן שפילברג‮.

מרכז הלמידה מאפשר למבקרים להתעמק בעניינים היסטוריים‮, ‬נושאיים ומוסריים ובדילמות שעולות סביב נושא השואה‮, ‬על פי בחירתם‮. ‬המרכז מקנה למבקרים גישה למידע מגוון מהיסטוריונים ואנשי רוח ידועים ומבסיס הידע הממוחשב של יד ושם‮, ‬לרבות חומרים חינוכיים אשר פותחו על ידי בית הספר הבין לאומי להוראת השואה‮.‬ מרכז הלמידה פתוח לקבוצות מאורגנות‮, ‬לקבוצות עצמאיות ולבודדים‮.

מבנה מרשים דמוי אוהל שקירותיו עשויים אבני בזלת ובו מתייחדים מבקרים עם זכר קרבנות השואה. על רצפתו חרוטים שמותיהם של עשרים ושניים מחנות ריכוז והשמדה, גאיות הריגה ומחנות-מעבר הידועים לשמצה, מבין מאות אתרי השמדה שהוקמו באירופה. במרכז אוהל יזכור בוערת אש התמיד, ובקרבתה מוצב לוח האבן תחתיו טמון אפר קרבנות אשר הובא ממחנות המוות.
דריכל - אריה אלחנני. פסל אש התמיד - קוסו אלול. שער דרומי - דוד פולומבו. שער מערבי -בצלאל שץ

עמוד הגבורה מסמל את גבורת הלוחמים בנאצים. על העמוד רשומה הכתובת: "למקדשי השם, למורדי הגטאות, ללוחמים ביערות, למתקוממים במחנות, ללוחמי המחתרת, לחיילים בצבאות, למצילי אחים, לנועזי ההעפלה, גיבורי העוז והמרי, לחיי עולמים".
פסל - בוקי שוורץ.

אתר הנצחה מיוחד במינו החצוב כמבנה תת-קרקעי‮, ‬גל-עד לזכרם של כמיליון וחצי ילדים יהודים שנספו בשואה‮. ‬שמותיהם של ילדים שנרצחו‮, ‬גילם וארצות מולדתם מושמעים ברקע‮.‬
אדריכל‮ - ‬משה ספדיה

 

במרכז הכיכר ניצב הפסל בו נראה המחנך והרופא היהודי-פולני ד"ר הנריק גולדשמידט‮, ‬הידוע בכינויו הספרותי יאנוש קורצ'אק‮ בניסיון לגונן על חניכי בית היתומים שניהל. ‬למרות ניסיונותיו להציל את חניכיו‮, ‬קורצ'אק עם כ-‮002 ‬מילדי בית-היתומים שלו נשלחו אל כבשני המוות בטרבלינקה ב-‮5 ‬באוגוסט ‮2491.‬
פסל‮ - ‬בוריס סקציאר‮.‬

בארכיון יד ושם מצוי האוסף הגדול והמקיף ביותר בעולם של חומר תיעודי על השואה. בארכיון כ-62 מיליון דפי תיעוד, למעלה מ-268,000 תצלומים ואלפי עדויות מוקלטות ומוסרטות של ניצולים, העומדים לרשות הציבור ולעיון באולמות הקריאה והצפייה. אוסף הספרייה הוא המקיף ביותר לנושא השואה, ובו למעלה מ-115,000 כותרים בשפות רבות ואלפי כתבי-עת, רבים מהם נדירים. אדריכל - דני לנסקי.

בניית כיכר המשפחה, לזכר גורל המשפחה היהודית בשואה, התאפשרה בזכות תרומתם של ידידי יד ושם רותה וד"ר פליקס זנדמן לזכר בני משפחותיהם שנספו בשואה. בככר פסל קבוע מאת האמן הנודע מנשה קדישמן, חתן פרס ישראל לאמנות לשנת 2000, ונשקף ממשנה נופה המרשים של ירושלים ושל פרבריה. הפסל, גם הוא תרומת רותה וד"ר פליקס זנדמן, נוצר בהשראת סיפורו האישי של זנדמן בתקופת השואה ומשמש עד לאירועים הקשים שחווה.

בינואר 1943 עשו הגרמנים אקציה גדולה בגטו גרודנו. משפחת זנדמן נאלצה למצוא לעצמה מקום מחבוא וקיבלה את ההחלטה שוברת הלב להשאיר מאחור את שני התינוקות הרכים שלה ותינוק נוסף של זוג מכרים מחשש שבכיים יסגיר אותם ואת שאר המסתתרים במקום מסתורם בגטו. סבו של פליקס זנדמן, נחום פריידוביץ' בחר שלא להשאיר את התינוקות בודדים לגורלם. הוא עזב את מקום המסתור ונספה אחר כך עם שלושת התינוקות, שניים מהם נכדיו.בפברואר אותה שנה חיסלו הנאצים סופית את הגטו. זנדמן עבד באותה העת בעבודות כפייה מחוץ לגטו והצליח לברוח לביתם של יאנובה ושל יאן פוחלסקי, שומרי בית הקיץ של המשפחה.

פעילות בית-הספר מתמקדת בהוראת השואה ובהנחלת זכרה. בית-הספר מקיים השתלמויות וסמינרים למורים מהארץ ומחו"ל, ימי עיון וקורסים להוראת השואה באמצעות האינטרנט, פעילות חינוכית לתלמידים, סטודנטים וחיילים. הסגל המקצועי של בית-הספר מפתח מגוון תכניות חינוכיות ועזרי לימוד בנושא השואה ובכללם תכניות מולטימדיה מתקדמות, מפות, ספרים, קלטות ואמצעי הוראה אחרים שניתנים לרכישה.
רטים בטלפון: 02-6443654
אדריכלים - דוד גוגנהיים, דניאל מינץ.

המכון הבין-לאומי לחקר השואה מתכנן ומגשים פרויקטים מחקריים, מארגן סמינרים וכנסים בינלאומיים ומתאם פרויקטים משותפים עם מוסדות מחקר אחרים ברחבי העולם. המכון תומך בחוקרים צעירים ומפרסם תזות מחקר ודיוני כנסים.

 

 

כמיליון וחצי יהודים לחמו במלחמת העולם השנייה במסגרת צבאות בעלות-הברית‮, ‬בתור פרטיזנים‮, ‬במחתרות ובגטאות‮. ‬מאות אלפים מהם נפלו בקרב‮. ‬ללוחמים אלה ולגבורתם מוקדשת אנדרטה זו‮.‬
פסל‮ - ‬ברנארד פינק‮.‬

מצפור הפרטיזנים הוקם במטרה להוקיר את הלוחמים היהודים בשורות הפרטיזנים בתקופת השואה‮. ‬שמו של הפסל שמוצב במצפור הוא‮ "‬כי האדם עץ השדה‮" (‬דברים כ‮', ‬י"ט‮). ‬הפסל‮ -‬צדוק בן-דוד‮, ‬בחר בדמות העץ כסמל לפרטיזן הלוחם שחייו נשענו על היער ועציו כמקום מסתור והגנה והעניקו לו סיכוי לחיים‮.‬ על אחת מאבני המצפור חקוקות מילות המנון הפרטיזנים בשפות עברית‮, ‬יידיש ואנגלית‮.‬
אדריכל‮ - ‬ דן צור.

בקעת הקהילות משתרעת על שטח של כ-‮01 ‬דונם‮, ‬בקצה המערבי של יד ושם‮. ‬האתר מנציח את שמותיהן של אלפי קהילות ישראל אשר נפגעו בשואה‮, ‬זכר לעולם היהודי שהיה ואיננו‮. ‬על גבי ‮701 ‬קירות‮, ‬חרוטים שמותיהן של למעלה מ-‮000,5 ‬קהילות‮.‬ בלב בקעת הקהילות נמצא‮ "‬בית הקהילות‮" ‬שבו חזיון אור קולי וגלריה לתערוכות מתחלפות‮.‬‭ ‬אדריכלים‮ - ‬דן צור וליפא יהלום

קרון רכבת גרמני ששימש להובלת יהודים למחנות ההשמדה וניתן ליד ושם על ידי ממשלת פולין‮. ‬האנדרטה נבנתה כזיכרון לשילוחים אל מחנות ההשמדה‮. ‬על הקיר הסמוך לאנדרטה‮, ‬חרוטה עדותו של ניצול השואה אברהם קשפיצקי‮.‬‭ ‬אדריכל‮ - ‬משה ספדיה‮.

 

הפסל "מרד גטו ורשה" הוא חלק מקיר הזיכרון ברחבת כיכר גטו ורשה ביד ושם. במרכז הפסל דמותו של מנהיג המרד, מרדכי אנילביץ'. חלקה השני של היצירה - ההליכה אל המוות - נמצא מימין לפסל ומתאר את הגירושים ההמוניים של היהודים אל מחנות ההשמדה. האנדרטה קבועה בקיר העשוי מלבנים אדומות המסמלות את חומות הגטו.
פסל - נתן רפפורט.

 

בשלהי מלחמת העולם השניה, על רקע התבוסה המתקרבת של גרמניה הנאצית, הגיע הרוזן פולקה ברנדוט, בשם הצלב האדום השוודי, להסכם עם ראשי הס"ס על שחרור אסירים ממחנות ריכוז נאציים. האסירים הועברו מהמחנות באוטובוסים של הצלב האדום השוודי. זהו אחד מ-36 האוטובוסים שנכנסו לגרמניה במרס ובאפריל 1945 והוציאו כ-27 אלף אסירים, ביניהם כמה אלפי יהודים, רובם נשים, שהועברו מגרמניה לשוודיה.
האמבולנס הוא מתנת האגודה לידידות שוודיה-ישראל.

 

אנדרטה המוקדשת לתושבי העיירה לה שמבון, עיירה במחוז לואר שבדרום צרפת. תושבי העיירה - פרוטסטנטים ברובם - נענו לקריאתו של הכומר המקומי אנדרה טרוקמה לסייע ליהודים נמלטים ולתת להם מחסה בבתים פרטיים, בחוות ובמוסדות ציבור שבעיירה ובסביבתה. תושבי לה שמבון הסתירו יהודים בבתיהם למשך פרקי זמן ארוכים, ציידו אחרים בתעודות זהות מזויפות, ועזרו להם לחצות את הגבול לשוויץ ולחבור לארגוני עזרה בצידו השני של הגבול.

אנדרטה המוקדשת לתושבי הכפר ניולנדה בהולנד.בשנים 1942-1943 החליטו תושבי הכפר שכל בית אב יסתיר משפחה יהודית אחת או למצער יהודי יחיד, וכך עשו. הודות לפעולות ההצלה שהכפר כולו השתתף בהן לא היה חשש להלשנה, שהרי כל תושבי הכפר היו שותפים ל"פשע" של הסתרת יהודים. 117 מתושבי הכפר הוכרו בתור חסידי אומות עולם.

גן חסידי אומות העולם הוקם לכבודם של אלפי חסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם למען הצלת יהודים בתקופת השואה‮. ‬על קירות הגן הטובל בירק‮, ‬חרוטים שמותיהם של חסידי אומות העולם על-פי המדינות שבהן פעלו‮.‬