"עתה הבנו ששפת אנוש דלה מכדי לבטא את העלבון הצורב. את אבדן צלם אנוש. לא נותר לנו דבר: לקחו את הבגדים, את הנעליים, ואף את שערותינו לא הותירו לנו. אם נדבר לא יקשיבו לדברינו, ואם יקשיבו לא יבינו. עוד מעט גם את שמותינו ייטלו. עד התחתית הגענו..."
פרימו לוי
עם החלת הפתרון הסופי באירופה כולה נצטוו היהודים להתרכז בדרך כלל בקרבת תחנת רכבת וגורשו משם למחנות ההשמדה, נדונים לנסיעה ממושכת ובתנאים שגבו קרבנות רבים. במחנות ההשמדה נרצחו יהודי אירופה בשיטתיות כחלק מתכנית ה"פתרון הסופי", ובחלק מן המחנות נבנו תאי גזים קבועים. עם בואן של רכבות הגירוש אל מחנות בלז'ץ, סוביבור, טרבלינקה וחלמנו, הם נשלחו כולם – גברים, נשים וטף – היישר אל מותם.
גירושם של יהודי אירופה להשמדה
הצווים להתחלת הגירושים נמסרו פעמים רבות ליודנרט במפתיע, לעתים קרובות בתקופת החגים היהודיים שבהם פחתה הערנות של אוכלוסיית הגטו. ביצוע האקציה נמסר לידי כוחות משטרה מקומיים וגם המשטרה היהודית נדרשה ליטול בו חלק. היהודים נצטוו להגיע למקום ריכוז, בדרך כלל בקרבת תחנת הרכבת, נושאים עמם רק מעט מיטלטלים. כל מי שלא צייתו לפקודה להתייצב או...
להמשך קריאה...
מחנות ההשמדה
חלמנו היה מרכז ההשמדה הראשון שהקימו הגרמנים על אדמת פולין. פעולות הרצח החלו בו ב-8 בדצמבר 1941 ונמשכו לסירוגין עד ינואר 1945. לחלמנו גורשו בעיקר יהודים מגטו לודז' והסביבה והם נרצחו שם במשאיות גז. כשהגיעו המגורשים אל המחנה הם נצטוו להתפשט. חפציהם נלקחו והם הועלו ברמייה אל משאית שצינור המפלט שלה היה מחובר אל תא המטען האטום. דלתות המשאית...
להמשך קריאה...
מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו
רודולף הס, מפקדו של מחנה אושוויץ-בירקנאו, סיפר באוטוביוגרפיה שלו שבשנת 1941 (אין הוא מציין מועד מדויק) הוא נקרא לברלין והימלר מסר לו שהיטלר פקד לפתור סופית את "שאלת היהודים", וכי על אנשי הס"ס להוציא את הפקודה אל הפועל. "נקודות ההשמדה הקיימות במזרח אינן מתאימות לפעולה בקנה מידה גדול ולטווח ארוך. הועדתי למטרה הזאת את אושוויץ",...
להמשך קריאה...