מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:

ספריית מקורות לבניית טקסים

במאגר שלפניכם תוכלו למצוא קטעי מקור, קטעי ספרות, שירה ופזמונים לשימוש בטקס יום השואה. תוכלו לבחור קטעים ולהרכיב טקס לפי טעמכם, או להשתמש בקבצים המכילים טקס מוכן.
הקטעים מתוייגים על פי התוכן וסוג המקור, כך שתוכלו לבחור את סוגי המקורות לפי הנושא בו אתם רוצים שהטקס יעסוק, או הסוגה המועדפת עליכם.
אנו ממליצים להכיר לתלמידים את הקטעים מראש, ללמוד אותם ולהעמיק בהם בכיתה, כך שכשישמעו אותם בטקס, יהיו בעלי משמעות עבורם.
 

תנועות הנוער היהודיות בתקופת המלחמה- עיתונות המחתרת

תנועות הנוער היהודיות בתקופת המלחמה- עיתונות המחתרת

גם בעיתון המחתרת של תנועת גורדוניה הודגשה חשיבותו של החינוך דווקא בזמנים קשים אלה:"כך אפוא מתברר בירור גמור, כי כוונותיה ודרישותיה של תנועת הנוער המחנכת, וכן תכנית הפעולות שתוכננה בזמנים שלפני המלחמה, לא הפסידו כלום מערכן. אם בשנים שלפני המלחמה החינוך התנועתי עמד בסימן המפעל החלוצי בארץ ישראל, הרי בזמן הזה יש להדגיש, כי בחינוכו...
לקריאה נוספת...
תנועות הנוער היהודיות בתקופת המלחמה- עיתונות המחתרת

תנועות הנוער היהודיות בתקופת המלחמה- עיתונות המחתרת

תנועות הנוער היהודיות שצמחו והתפתחו בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, המשיכו לפעול ביתר שאת גם בתקופת המלחמה.  בעוד מסגרות אחרות של הקהילה היהודית והנהגתה קרסו, המשיכו תנועות הנוער לשמש בית פיזי ורוחני לאלפי בני נוער. כך כתב טוביה בוז'יקובסקי חבר תנועת דרור בעיתון מחתרת שהופיע בגטו:"מה עלינו לעשות במצב זה? לאיזה כוון עלינו להפנות...
לקריאה נוספת...
הצעה לטקס: היו קהילות ואינן עוד

הצעה לטקס: היו קהילות ואינן עוד

קַרְיָן/נִית ______: 
בעוד כמה רגעים תשמע צפירה, כולם מתבקשים לקום לאות כבוד לנספים. צפירההדלקת נר/ות זיכרוןנדליק לזכר הנספים נר / שישה נרות.פתיחהקַרְיָן/נִית ______: בשנה זו אנו מציינים את חורבנן של הקהילות היהודיות בתקופת השואה. מאמר חז"ל  "כל ישראל ערבים זה בזה" לא היה בגד מליצה בלבד, אלא קריאת כיוון שלפיה יצקה הקהילה...
לקריאה נוספת...
הדאגה לילדים בגטו- פרץ אופוצ'ינסקי

הדאגה לילדים בגטו- פרץ אופוצ'ינסקי

בגטו ורשה שררו תנאים קשים להישרדות ומטבע הדברים הראשונים שנפגעו מתנאים אלו היו הילדים בגטו. דאגה רבה לשלומם הובעה בגטו.
פרץ אופוצ'ינסקי נולד  בעיירה  לוטומיירסק (Lutomiersk) הסמוכה לעיר לודז',  בשנת 1892. סופר, משורר ומתרגם יידי, פעיל במפלגת פועלי ציון. בתקופת השואה נכלא בגטו ורשה ופעל בארכיון רינגלבלום. נספה בגטו ורשה בתאריך...
לקריאה נוספת...
אזעקה- ולדיסלב שלנגל

אזעקה- ולדיסלב שלנגל

  קַרְיָן/נִית ______:ולדיסלב שלֶנגֶל  (בפולנית(Wladyslaw Szlengel;‏, יליד 1912, היה משורר ופזמונאי יהודי-פולני שכתב בפולנית. הוא נודע בזכות השירים שכתב בגטו ורשה, שם נספה בשנת 1943. את אימת פרוץ המלחמה תיאר שלנגל  בשירו "אזעקה". את מילות השיר ניתן לראות כאן
 
לקריאה נוספת...
חינוך יהודי במחתרת- עונג שבת

חינוך יהודי במחתרת- עונג שבת

על אף גזרות ומגבלות השלטון הגרמני, ניסו יהודים בכל הדרכים לדאוג להתפתחותם התקינה ולעתידם של ילדים ובני נוער בגטו, מתוך תקווה שהמלחמה תסתיים והילדים יוכלו לחיות חיים מלאים וטובים. בגטו  התקיימו  לימודים במסגרות מאולתרות ומחתרתיות: 
1941 ורשה, 15 דצמבר
לכבוד
פאטרונאט הפעילות התרבותית היהודית בוורשה - ועד החינוך היהודי
בית...
לקריאה נוספת...
חינוך יהודי במחתרת

חינוך יהודי במחתרת

1941 ורשה, 15 דצמברלכבוד: פאטרונאט הפעילות התרבותית היהודית בוורשה - ועד החינוך היהודיבית הספר היהודי, בית הספר לילדים היהודים בשפת האם שלהם, פונה אליכם בקריאה להקיף אותו בחומת מגן, ליצור למענו את מיטב התנאים לקיומו. בקשיים חזר והוקם בניין בית הספר; הידידים והקרובים חייבים ליצור היום מסביב לבית הספר את האווירה החברתית הנאותה שתאפשר...
לקריאה נוספת...
עזרה הדדית בקרב יהודי ורשה- ינינה ז'מיאן

עזרה הדדית בקרב יהודי ורשה- ינינה ז'מיאן

פעילות ועדי הבתים המשיכה גם לאחר הקמתו של הגטו בעיר. מספרת ינינה ז'מיאן, שורדת שואה שחיה בגטו:"היינו אוספים בכל דירה אצל כל משפחה כפית סוכר, כפית דייסה כלשהיא, כפית סוכר, וכפית שומן. השומן לאיזה כלי והיתר לשקיות, ובסוף היום היינו מביאים את זה ל[רחוב] גז'יבובסקה, לבית של ז'.ט.ו.ס [ארגון סעד במימון הג'וינט] של האזור שלנו, והם היו...
לקריאה נוספת...
הכניסה אל הגטו- רחל רובין

הכניסה אל הגטו- רחל רובין

זמן מה לאחר כיבוש העיר ורשה על ידי הגרמנים בספטמבר 1939, הוקם בליבה של השכונה היהודית שבצפון העיר גטו. הגטו נסגר באמצע נובמבר 1940 והקיף מספר רחובות. רחל רובין, שנכלאה בגטו בהיותה בת 12 העידה: "בסוף ספטמבר, תחילת אוקטובר שנת 1940 נסגר הגטו. ואז ריכזו את כל האנשים במספר רחובות, ברובע מסוים. מי שגר ברחובות שלא היו אמורים להשתייך לגטו הזה,...
לקריאה נוספת...
הדאגה לילדים בגטו- אירנה פילוזוף

הדאגה לילדים בגטו- אירנה פילוזוף

מספרת שורדת הגטו , הרופאה אירנה פילוזוף על מצבם הקשה של הילדים בשל הרעב והניסיון להתגבר עליו:"חזות המועדון השתנתה מאז הקמתו. הקולות האדירים של זמר ספונטני דחו מעט את קרקורי הקיבה הדורשים אוכל. השתדלתי להתעלם מזה, כאילו אפשר...
הילדים הגיעו במהירות לגיבוש והתלכדות, כך שכבר ב-11 באפריל ניתן היה להופיע לפני הפטרונאט בחגיגת ליל הסדר....
לקריאה נוספת...
שוק העיירה

שוק העיירה

"שוק זה הלב בעיירה לכל הדעות, מפני שהתנועה והדפיקה בתוכו אינן פוסקות לא ביום ולא בלילה ועמו מקור חייה, שפע ופרנסה, שם חנויות לאין מספר שם רעש והמולה והמון בני אדם יהודים דוחקים זה את זה ונדחקים, ודורבנות העגלות פוגעים בם מימינם ומשמאלם... ברוב הבתים לא היו רצפות עץ, בבתים הדלים מדובר, והיו דורכים על האדמה, שהיו מורחים אותה בכל ערב שבת...
לקריאה נוספת...
העיירה בוערת|מרדכי גבירטיג

העיירה בוערת|מרדכי גבירטיג

שְׂרֵפָה, אַחִים, שְׂרֵפָה!
עיירתנוּ בּוֹעֲרָה כֻּלָּהּ,
בָּה רוּחוֹת שְׁחֹרוֹת יִסְעָרוּ,
לַהֲבוֹת חֻרְבָּן יִבְעָרוּ,
עִקְּבוֹתֶיהָ לֹא נִשְׁאָרוּ,
הִיא עוֹלָה בָּאֵשׁ.וְאַתֶּם חוֹבְקִים יָדַיִים
בְּלִי הוֹשִׁיט עֶזְרָה,
בְּלִי כַּבּוֹת אֶת אֵשׁ הַלַּהַב,
אֵשׁ הָעֲיָרָה.שְׂרֵפָה, אַחִים, שְׂרֵפָה!
קְרוֹבָה,...
לקריאה נוספת...
תמונה לנגד עיני מאת אבנר הולצמן

תמונה לנגד עיני מאת אבנר הולצמן

אבנר הולצמן הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחבר-יועץ באקדמיה ללשון העברית. הספר "תמונה לנגד עיני" מבקשי לשחזר פיסות ממרקם החיים היהודיים באירופה במחצית הראשונה של המאה העשרים. כל סיפור כזה נפתח ב"קריאה" רגישה ומדוקדקת של תצלום, המשמש כעין פתח כניסה לעולם...
לקריאה נוספת...
עזרה הדדית בקרב יהודי ורשה- מרדכי לנסקי

עזרה הדדית בקרב יהודי ורשה- מרדכי לנסקי

גם במציאות הקשה בתקופת המלחמה, תוך מאבק ברעב, במחסור ובמגפות, המשיכו יהודי ורשה בפעילות לסיוע ותמיכה בנזקקים ובפליטים. הרופא מרדכי לנסקי, תיאר את כושר ההתארגנות הספונטנית של יהודי ורשה בזיכרונותיו: "זמן קצר אחרי פלישת הגרמנים אל ורשה, התחילה האוכלוסייה היהודית להתארגן באופן ספונטני. בכל בית קם ועד, בראשונה ביזמת חֶבר דיירי הבית,...
לקריאה נוספת...
חיים אהרון קפלן על חיי היהודים בורשה תחת הכיבוש הגרמני

חיים אהרון קפלן על חיי היהודים בורשה תחת הכיבוש הגרמני

 תחילתה של המלחמה והכיבוש הגרמני של ורשה הביא על יהודי ורשה סכנות וקשים רבים. השלטון הגרמני התנכל ליהודים והטיל עליהם מגבלות וגזירות כלכליות. 
 חיים אהרן קפלן (1880–1942), היה מחנך ופדגוג יהודי בוורשה. היומן שכתב בגטו ורשה בעברית מהווה אחד המסמכים החשובים על חיי היהודים בגטו שנכתבו כעדות ראשונית של תושב המקום. נספה בטרבלינקה...
לקריאה נוספת...
עזרה הדדית בקרב יהודי ורשה- עיתון הקהילה היהודית בורשה

עזרה הדדית בקרב יהודי ורשה- עיתון הקהילה היהודית בורשה

תיאור נוסף של התארגנות ועדי הבתים הופיע בעיתון הקהילה היהודית בוורשה, עוד בטרם הקמת הגטו בעיר: "בזמנים קשים מתגלים לפעמים הצדדים האציליים של בני האדם. מעולם לא ניתנה האפשרות לעמוד על תופעות רבות כל כך של מסירות והקרבה כמו בשעה זו. יחידים רבים לאין ספור, ממהרים לכל קריאה שבאה מצד הקהילה היהודית או "העזרה היהודית העצמית".......
לקריאה נוספת...
הכניסה אל הגטו- חיים אהרון קפלן

הכניסה אל הגטו- חיים אהרון קפלן

עוד על סגירת היהודים בגטו, כתב חיים אהרון קפלן:10 בנובמבר, 1940
"לנגד עיננו הולך ונבנה בית הכלא שחצי מיליון איש, וביניהם טף ונשים, יסגרו בו מי יודע עד מתי? עד אנה? הקהילה בונה בכספה ובהוצאותיה את קבר האחים הגדול. לא רחוק היום ואנחנו נהיה כלואים וגדורים כעדר בקר וצאן, מרוחקים בזרוע [בכוח] מהעולם החיצון כמחנה של טמאים ומצורעים. אוי מה היה...
לקריאה נוספת...
חינוך יהודי במחתרת- חיים אהרון קפלן

חינוך יהודי במחתרת- חיים אהרון קפלן

בלשונו הציורית תיאר ביומנו המחנך חיים אהרון קפלן את מראה הכיתות שנוצרו בגטו: 15 בנובמבר, 1941
"ילדי ישראל לומדים במסתרים. בעודם קטנים הם טועמים טעם של אנוסים. כל מקום שיש בו כנוס של צבור יהודי, בין יהודים גדולים ובין יהודים קטנים, סגור ומסוגר; אין יוצא ואין בא. ואולי לא דייקתי כל צרכי. יוצאים ובאים מהם ובהם פליטים ומחוסרי גג שבאלפיהם...
לקריאה נוספת...
יואל מסטבוים על קהילת ורשה

יואל מסטבוים על קהילת ורשה

 בשנה זו אנו מציינים את חורבן הקהילות היהודיות בתקופת השואה. במרכזו של טקס זה עומדת העיר ורשה, בירת פולין והגדולה בעריה, שהייתה מרכז של חיים יהודיים באירופה. אוכלוסיית ורשה ערב מלחמת העולם השנייה מנתה  כ־1,300,000 בני אדם, מהם כ־360,000 יהודים.  ורשה שבין מלחמות העולם הייתה בבחינת בירתה של יהדות פולין ומרכז יהודי חשוב של העולם כולו....
לקריאה נוספת...
אין מקום כזה עוד! מאת אבא קובנר

אין מקום כזה עוד! מאת אבא קובנר

אבא קובנר 1918–1987 אבא קובנר נולד בעיר סבסטופול (Sevastopol), שבחצי־ האי קרים, אוקראינה. גדל בעיר וילנה (Vilna) ולמד בגימנסיה העברית בעיר. מנעוריו היה פעיל בתנועת "השומר הצעיר״. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הסתתר במנזר ולאחר מספר חודשים נכנס לגטו וילנה, נמנה עם מפקדי הארגון היהודי הלוחם והיה מפקד חטיבת הפרטיזנים היהודים ביערות רודניקי (Rudnicka)....
לקריאה נוספת...
דב שילנסקי – על שפתם של יהודי ליטא

דב שילנסקי – על שפתם של יהודי ליטא

ניצול השואה דב שילנסקי היה חבר במחתרת בגטו שאוולי (Šiauliai) שבליטא ואסיר במחנות בליטא וכן במחנות שטוטהוף ודכאו. בישראל היה שילנסקי חבר כנסת, יושב ראש הכנסת וסגן שר במשרד ראש הממשלה. בזיכרונותיו הוא מספר על החיים ערב המלחמה:"יידיש הייתה שפת הדיבור של כל יהודי ליטא. השפה שבה דיברנו מהעריסה ועד למיתה. מחוץ לכותלי בית הספר דיברנו בינינו...
לקריאה נוספת...
זיכרונות ילדות מאת לילי מלמד לוי

זיכרונות ילדות מאת לילי מלמד לוי

 לילי הייתה תלמידת כיתה ד כאשר פלשו של חיילים גרמנים לרוסה (Russe ) שבבולגריה, והעיר שלילי כה אהבה שינתה את פניה כלפי היהודים. אחיה נלקח לפלוגות העבודה, האם התמוטטה מכובד האסון ולילי, יחד עם משפחתה וכלל התושבים היהודים היו צפויים לגירוש. כך היא מספרת בזיכרונותיה על ילדותה:"...פחות משליש חיי עברו בארץ הבלקנית היפה. אם כי שנותיי בגלות...
לקריאה נוספת...
אור של כיסופים

אור של כיסופים

רבים מיוצאי הקהילות, העלו על הכתב את זיכרונותיהם מהקהילות שנחרבו, זיכרונות  המלווים בכמיהה, געגוע וצער על אבדן של עולם יהודי שאבד ולא ישוב: "כיום אחרי עבור שני דורות אני רואה את תמונת העיר, את בני העדה, באור של כסופים, בזוהר של אגדה מוזהבת, אם כי יודע אני שרבה הייתה בה חשכת הגלות, ייסורי מאבק לפת לחם, דלות של כסלון כרשום בכתבי מנדלי,...
לקריאה נוספת...
עירי התרוקנה

עירי התרוקנה

רבים מיוצאי הקהילות, העלו על הכתב את זיכרונותיהם מהקהילות שנחרבו, זיכרונות  המלווים בכמיהה, געגוע וצער על אבדן של עולם יהודי שאבד ולא ישוב: "עיר זו אשר בה נולדנו וחיינו, נשמנו את האוויר שלה, והיינו בתוך חוג משפחותינו, בה בילינו את שנות נעורינו היפים בין חברים וידידים, בה חלמנו ולחמנו כל אחד לפי דרכו למען עתיד טוב יותר וורוד יותר,...
לקריאה נוספת...
קהילת יהודי סלוניקי, יוון

קהילת יהודי סלוניקי, יוון

 יהודים ישבו בסלוניקי מאז המאה השלישית לספירה, ובמשך השנים היגרו אליה יהודים מארצות רבות. היהודים שהגיעו אליה מספרד בעקבות הגירוש ב-1492 הפכו אותה למוקד יהודי ולאחת מהגדולות ב"ערי ישראל" במאות ה-16-18. מרבית יהודי סלוניקי דיברו לדינו (יהודית-ספרדית). במרוצת השנים התפתחה בסלוניקי תרבות יהודית מקומית וייחודית ויהודי העיר חיו לצד...
לקריאה נוספת...
הצעה לטקס: קהילת ורשה בתקופת השואה

הצעה לטקס: קהילת ורשה בתקופת השואה

קַרְיָן/נִית:
בעוד כמה רגעים תשמע צפירה, כולם מתבקשים לקום לאות כבוד לנספים.הדלקת נר/ות זיכרון קַרְיָן/נִית: 
נדליק לזכר הנספים נר / שישה נרותפתיחהקַרְיָן/נִית: 
בשנה זו אנו מציינים את חורבן הקהילות היהודיות בתקופת השואה. במרכזו של טקס זה עומדת העיר ורשה, בירת פולין והגדולה בעריה, שהייתה מרכז של חיים יהודיים באירופה. אוכלוסיית...
לקריאה נוספת...
אחרי מותי | חיים נחמן ביאליק

אחרי מותי | חיים נחמן ביאליק

אחרי מותי סיפדו ככה לי:
"היה איש - וראו: איננו עוד:
קודם זמנו מת האיש הזה,
ושירת חייו באמצע נפסקה
וצר! עוד מזמור אחד היה לו -
והנה אבד המזמור לעד,
אבד לעד!

וצר מאוד! הן כינור היה לו -
נפש חיה וממללה,
והמשורר מדי דברו בו
את כל רזי ליבו הגיד לו,
וכל הנימין ידו דובבה,
אך רז אחד בקירבו הכחיד,
סחור סחור לו אצבעותיו...
לקריאה נוספת...
העיירה – השטעטל

העיירה – השטעטל

"יהדות מזרח אירופה בנתה מושג, ישוב, מקום חיים אשר שמו: העיירה. בה שכנה נשמת העם. בעיירה פיתחו היהודים הווי חיים מיוחד, כבודד וכקולקטיב. הקולקטיב היהודי חי את חייו במסורת עצמאית. אנשיו פיתחו את הייחוד היהודי... הקולקטיב היהודי יצר שפה משלו: יידיש... שפה של פשטות ולבביות, לתוך השפה הזו נשפך עסיס רב של נשמת העם. העיירה היהודית נבנתה כולה...
לקריאה נוספת...
חדר קטן (אויפן פריפעטשיק) | פייר-ז'אן דה בראנז'ה, מרק ורשבסקי

חדר קטן (אויפן פריפעטשיק) | פייר-ז'אן דה בראנז'ה, מרק ורשבסקי

חֶדֶר קָטֹן, צַר וְחָמִים,
וְעַל הַכִּירָה אֵשׁ;
שָׁם הָרַבִּי לְתַלְמִידָיו
מוֹרֶה אָלֶף-בֵּית.אֶת תּוֹרָתִי, יַלְדֵי חֶמֶד,
שִׁמְעוּ, זִכְרוּ-נָא;
שְׁנוּ, יְלָדִים וַחֲזֹרוּ:
קָמֶץ-אָלֶף - אָ!שִׂימוּ עַיִן, הַטּוּ אֹזֶן
אֶל הַכָּתוּב פֹּה;
מִי שֶׁיִּקְרָא מַהֵר עִבְרִית,
דֶּגֶל אֶתֵּן לוֹ.אֶת תּוֹרָתִי...
לקריאה נוספת...
עדותו של אליהו נטף על תנועת הצופים היהודים התוניסאים

עדותו של אליהו נטף על תנועת הצופים היהודים התוניסאים

"בגיל שתים עשרה הצטרפתי לתנועת הצופים היהודים התוניסאים. שם באמת היה לנו מחנך טוב מאוד בשם ז'יל כהן סולן. הוא זה שארגן את כל הצוות הזה של החינוך בצופים. שם היינו עושים כל חג, נגיד בט"ו בשבט היינו יוצאים לשטח, עושים קמפינג (מחנה) לילה אחד או שני לילות. בפורים גם כן היינו מתאספים. כל אחד היה אוסף כמה דברים, היינו הולכים לשכונה שבה גרו...
לקריאה נוספת...
רומן וישניאק

רומן וישניאק

"לפתע כל המקומות שבהם חיו היהודים במשך מאות שנים, אפילו יותר מאלף שנים, היו כלא היו. וחשבתי, בעוד שנים רבות, זמן רב אחרי ההרג, אולי ירצו היהודים לשמוע על המקומות שנעלמו, על החיים שהיו ואינם עוד".רומן וישיניאק נולד בשנת 1897 בעיירה פבלובסק (Pavlovsk), אז באימפריה הרוסית. בשנת 1940 הגיע עם משפחתו לארה"ב. הוא זכה בהכרה בינלאומית בזכות עבודתו...
לקריאה נוספת...
רקמה אנושית אחת | מוטי המר

רקמה אנושית אחת | מוטי המר

ימות בך, ימות בךכשתמות, משהו ממך בי, משהו ממך בי
ימות איתך, ימות איתךכי כולנו, כן כולנו
כולנו רקמה אנושית אחת חיה
ואם אחד מאיתנו
הולך מעמנו
משהו מת בנו
ומשהו, נשאר איתואם נדע, איך להרגיע, איך להרגיע
את האיבה, אם רק נדעאם נדע
(אם נדע להשקיט)
את זעמנו
(אם נדע להשקיט)
על אף עלבוננו, לומר סליחה
(אם נדע להתחיל)
מהתחלהכי...
לקריאה נוספת...