מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

הצעה לטקס: ילדים ונערים מתמודדים בשנות המלחמה

"הכאב והגעגועים מקוננים"

מיועד לתלמידי חטיבת הביניים 
משך הפעילות: 
כ-30 דקות

רבע מכלל קורבנות השואה היו ילדים. ילדות בשואה נגדעה באיבה, ולא פעם בני נוער ואפילו ילדים נשאו על כתפיהם הצרות את האחריות לגורלם ולגורל חיי אהובם. ערגה וגעגועים, כמו גם רגשות אשם, נותרו בקרב הילדים ששרדו והפכו למבוגרים. טקס זה מבקש להציג את עולמם של ילדים ונערים, דרך יומנים ושירים שכתבו, ובאמצעות עדויות וידאו של אותם ילדים ששרדו, והותירו עבורנו, הדורות הבאים, עדות שצולמה במסגרת הפרויקט עדים וחינוך. כפי שעולה מן הטקס, ילדים גילו אומץ ותושייה במאמציהם להציל ולתמוך בקרוביהם ובאהובי ליבם, ומצאו מפלט ונחמה ממאורעות היומיום המאיים במסגרות אלטרנטיביות, כתנועות הנוער או אפילו בכתיבה ביומנם, שהפך להיות שותף ורע.

במהלך הטקס, יוקרנו קטעים מתוך שלושה סרטים: דבר לי אליך המוקדש לביוגרפיה של ישראל אבירם, דרך לא ארץ העוסק בסיפורה של חנה מלר-פאוסט, ואם תישאר בחיים בו השחקן שמוליק שילה לוקח את בנו למחוזות ילדותו ומתאר בפניו את אשר עבר. בין הקרנת הקטעים, אנו ממליצים להיעזר בקריינים, האחד ינחה את הטקס ויקריא את קטעי הקישור וההסבר, והאחרים יקריאו את קטעי השירה והעדויות הממוסגרים במסגרות הירוקות והחומות.

לטובת בתי ספר שאינם מצוידים בציוד המתאים להקרנת הקטעים בטקס, מצורפים תמלולי הקטעים מן הסרטים (מופיעים על רקע בז'), אותם ניתן להמחיז באמצעות שחקנים מקרב התלמידים.

להדפסת "יזכור" / פרקי תהילים / "אל מלא רחמים", לחצו כאן.

 

ישראל אבירם מספר על חשיבות תנועת הנוער בגטו

ישראל אבירם מספר על חשיבות תנועת הנוער בגטו
חנה מלר מספרת על המפגש עם אחותה

חנה מלר מספרת על המפגש עם אחותה
שמוליק שילה מדבר על ילדי כיתתו

שמוליק שילה מדבר על ילדי כיתתו
שמוליק שילה מדבר על בית הנוער בסלבינו

שמואל (שמוליק) שילה נולד בלוצק שבפולין למשפחה ציונית. באוגוסט 1942 נמלט מעירו, לאחר שרבים מיהודיה נרצחו, והסתתר חודשים אחדים בביתה של משפחה פולנית. עם שובו לעיר הולדתו פגש את אחיו והשניים נלקחו למחנה עבודה גרמני. בדצמבר 1942 עמד המחנה בפני חיסול ובמרד שארגנו אסיריו היהודים נהרג אחיו.
שמוליק חמק אל היערות וחבר לפרטיזנים. בשנת 1944 , עם שחרור האזור החל במסעו לארץ-ישראל במסגרת תנועת 'הבריחה'. בשנת 1946 עלה לארץ ישראל והצטרף אל הגרעין המייסד של קבוצת משמר השרון. שמוליק לחם במלחמת העצמאות ובתום המלחמה נמנה עם מייסדי קיבוץ צאלים. במרוצת השנים היה חבר בתאטרון הבימה ומראשוני תאטרון הקיבוץ ותאטרון באר-שבע. בשנת 1983 ייסד את תאטרון הנגב והיה מנכל התאטרון והמנהל האמנותי שלו. כמו כן, השתתף בהצגות, בסרטים ובתכניות טלוויזיה, ביניהם: רומיאו ויוליה, טוביה החולב, נועה בת 17 , ילדי סטלין, רחוב סומסום וחטופים.

שמוליק שילה מדבר על בית הנוער בסלבינו
  1. אווה היימןיומנה של אווה היימן, יד ושם, ירושלים,1964, עמ' 47.
  2. יצחק רודאשבסקייומנו של נער מווילנה, אברהם יבין (תרגום מיידיש), הוצאת הקיבוץ המאוחד בית לוחמי הגטאות, תל אביב, 1968, עמ' 19-18. 
  3. יוסף קרמיש [עורך], עיתונות המחתרת בגטו ורשה, כרך רביעי, מתוך: בולטין (ביטאון הבונד), יד ושם, ירושלים, תשמ"ט, עמ' 215.
  4. אברהם מילגרם, שולמית אימבר, רון לוינגר ענבל קוויתי (עורכים), אימא, מה זה רחוק? קובץ שירים על ילדים בשואה, בית הספר המרכזי להוראת השואה, יד ושם, 1998, עמ' 21.
  5. יאנוש קורצ'אקאיך לאהוב ילד, רגעים חינוכיים, זכות הילד לכבוד, יד ושם, האגודה על שם יאנוש קורצ'אק בישראל ובית לוחמי הגטאות, 1966, עמ' 155.