בראשית המאה העשרים התגוררו בקרסנופוליה כ-2,700 יהודים – כ-80 אחוזים מאוכלוסייתה. בתקופת השלטון הסובייטי עסקו יהודים רבים במלאכה (קצתם התארגנו בקואופרטיבים), ואחרים עבדו בחקלאות בקולחוז יהודי. בעיירה פעל בית ספר ביידיש. בשל תהליכי העיור והתיעוש בברית-המועצות קטן מספר היהודים בעיירה, וערב פלישת גרמניה לברית-המועצות חיו בה כ-1,100 יהודים – כשליש אוכלוסיית העיירה באותה העת.
נראה שרבים מיהודי קרסנופוליה נמלטו או התפנו לפנים ברית-המועצות בשבועות שאחרי תחילת הפלישה הגרמנית ב-22 ביוני 1941.
קרסנופוליה נפלה בידי הגרמנים ב-15 באוגוסט 1941. כל יהודי העיירה רוכזו בגטו באחת מסמטאותיה. בספטמבר 1941 החרימו הגרמנים את רכוש היהודים.
ב-20 באוקטובר 1941 רצחו הגרמנים כ-250 יהודים ביער סמוך לעיירה. בסוף נובמבר 1941 (ולפי מקור אחר ביוני-יולי 1942) רוכזו אחרוני יהודי קרסנופוליה, כ-350 בני אדם, בבית התרבות של העיירה, ומשם הוליכו אותם הגרמנים לאתר סמוך לבית העלמין ורצחו אותם.
