המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

קולבייל (Kołbiel)

מקום לפני המלחמה: עיירה בנפת מינסק מזובייצקי (Mińsk Mazowiecki), מחוז ורשה, פולין
מקום בזמן המלחמה: גנרלגוברנמן, מחוז ורשה

Poland ,Kolbiel, שני שוטרים יהודים בגטו. ארכיון יד שום, 1888/2 Poland ,Kolbiel, שני שוטרים יהודים בגטו. ארכיון יד שום, 1888/2

בין שתי מלחמות העולם חיו בקולבייל כ-820 יהודים – כמחצית אוכלוסייתה. הם התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה, והסתייעו באיגוד מקצועי של בעלי מלאכה שגם החזיק קופת גמ"ח. ילדי הקהילה למדו בחדר, כמה מבני הנוער למדו בישיבה שלמדו בה גם צעירים מעיירות אחרות, והיה בעיירה גם בית ספר לבנות "בית יעקב". בספרייה שפעלה בקולבייל היו חוגים ללימוד עברית ולדרמה. בעיירה היה ייצוג פוליטי לאגודת ישראל וכן למפלגות ציוניות שהחזיקו קִני הכשרה חלוציים. נוער יהודי נמשך גם למפלגה הקומוניסטית הפולנית ולתנועת הנוער שלה, שפעלו באופן בלתי לגלי.
עקב חרם כלכלי של הפולנים על היהודים, היגרו בשנות השלושים רבים מיהודי העיירה, בעיקר צעירים, לערים הגדולות ולארצות המערב.
ביום הראשון למלחמה, 1 בספטמבר 1939, הופצצה קולבייל וכמה מתושביה נהרגו. הגרמנים כבשו את העיירה ב-15 בספטמבר 1939, וכבר בימים הראשונים רצחו 13 גברים פולנים ויהודים. גברים, פולנים ויהודים, שנתפסו בְּמצוד שעשו הגרמנים שולחו לעבודת כפייה באזור ונגרוב (Wegrow) והוחזרו לעיירה כעבור שבועות מספר. בנובמבר 1939 הוקמו בקולבייל יודנרט ושירות סדר יהודי של עשרה איש, והוטל עליהם לגייס יהודים לעבודת כפייה ולספק כופר ברכוש. באותה העת נצטוו יהודי קולבייל בני עשר ומעלה לשאת סרט לבן ועליו מגן דוד.
עד סתיו 1941 הגיעו לקולבייל פליטים רבים מאוטווצק (Otwock) ומפלניצה-מיידז'שין (Falenica-Miedzeszyn) ויהודים שגורשו מקליש (Kalisz). עם הפליטים נמנו עשרים מתלמידי "ישיבת חכמי לובלין" שהתלוו אל הרב לנדוי (הרב האחרון של קהילת לובלין, שעמד בראש הישיבה ערב מלחמת העולם השנייה). הקהילה סייעה לפליטים ולמגורשים.
בספטמבר 1941 היו בקולבייל כ-1,100 יהודים, דחוסים בבתים מעטים ששימשו גטו. הגטו לא היה מגודר, אך נאסר על היהודים לצאת מתחומיו המסומנים. בגטו שרר רעב ופשׂו בו מגפות. כדי להקל את הרעב סחרו יהודי הגטו בלילות עם תושבי הכפרים הפולנים. באוגוסט 1942 הגיעו לקולבייל יהודים אחדים שנמלטו מהאקציה במינסק מזובייצקי.
גטו קולבייל חוסל ב-27 בספטמבר 1942. חיילים גרמנים ופלוגות של אוקראינים גירשו את יהודי קולבייל למחנה ההשמדה טרבלינקה. כל מי שהתנגד לגרמנים ולעוזריהם נורה במקום. הגרמנים השאירו בקולבייל כחמישים עובדים.
כמאה בני אדם הצליחו להסתתר בזמן האקציה במקומות מחבוא בגטו או אצל איכרים בסביבה. לאחר זמן קצר חזרו רוב הנמלטים לעיירה, והגרמנים העסיקו אותם בעבודת כפייה בהשגחתם של פולקסדויטשה מהכפר הסמוך בוציאן (Bocian). הנותרים מיהודי קולבייל הועברו לאחר זמן מה לגטו ורשה, וכמה מהם לגרבולין (Garwolin). הרב לנדוי הגיע לוורשה והמשיך לקיים את ישיבתו עד חיסולו של הגטו באפריל 1943.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog