המכון הבין-לאומי לחקר השואה

Izbica Kujawska ,Lodz, ארכיון יד ושם, 1869/91
Poland ,Izbica Kujawska ,Lodz. ארכיון יד ושם, 1869/92

בין שתי מלחמות העולם התגוררו באיזביצה קויווסקה כ-1,500 יהודים. רובם עסקו במלאכה, והיו בעיקר סנדלרים ואופים. בעיר פעלו קופת גמ"ח, אגודת "ביקור חולים", מוסדות חינוך ומועדוני ספורט יהודיים. לאגודת ישראל הייתה השפעה רבה, אך פעלו בה גם מפלגות ותנועות נוער ציוניות.
מיד לאחר שכבשו הגרמנים את העיירה באמצע ספטמבר 1939 נלקחה קבוצה של יהודים בני ערובה. בית הכנסת והמקווה הפכו למחסנים, וחוללו ספרי קודש ותשמישי קדושה. הגרמנים מינו יודנרט והעמידו בראשו את אליהו איזביצקי (Izbitzki), לשעבר יושב ראש ועד הקהילה.
בתחילת 1940 הוקם באיזביצה קויווסקה גטו ורוכזו בו גם יהודי העיירה הסמוכה בבייק (Babiak) ויהודי הכפרים שבסביבה. הצפיפות בגטו הייתה בלתי נסבלת. בפקודת הגרמנים נאלצו יהודי הגטו לצאת למחנות עבודה שונים. בתחילת מאי 1940 גורשו צעירים יהודים רבים למחנה מוגילנו (Mogilno), ב-24 ביוני 1941 שולחה קבוצת צעירים נוספת למחנה העבודה באינוברוצלב (Inowroclaw), ובאוגוסט 1941 הועברו כמה נשים יהודיות למחנות עבודה שונים. בסך הכל נלקחו מגטו איזביצה קויווסקה למחנות העבודה כמה מאות יהודים; כמעט כולם נספו בהם.
ב-15 בינואר 1942 ציוו הגרמנים על היודנרט לרכז למחרת היום את כל תושבי הגטו, בתואנה שהם מבקשים לגבות מס גולגולת. חברי היודנרט הזהירו את היהודים שלא להתייצב וקראו להם לברוח מן הגטו. למחרת, ב-16 בינואר 1942, נכנסו לגטו כוחות של המשטרה הגרמנית. אנשי היודנרט הוצאו להורג, ולאחר מכן הוחל מצוד אחר היהודים. ב-17 בינואר 1942 שולחו כ-1,000 יהודי העיירה למחנה ההשמדה חלמנו.