המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

מרץ' (Merkinė)

יידיש: מערעטש

מקום לפני המלחמה: עיירת נפה במחוז אליטה (Alytus), ליטא
מקום בזמן המלחמה: רייכסקומיסריאט אוסטלנד

אחרי מלחמת העולם הראשונה חיו במרץ' כ-1,400 יהודים – כשני שלישים מתושביה. הם התפרנסו ממסחר ומלאכה ונעזרו בבנק יהודי עממי. במרץ' פעלו מוסדות דת וסעד יהודיים מסורתיים, בתי ספר של "תרבות" ו"יבנה", סניפים של כל המפלגות ותנועות הנוער הציוניות וסניף של ויצ"ו.
עם סיפוח ליטא לברית-המועצות בקיץ 1940 הולאמו כל החנויות והמפעלים בעיירה. בעלי המלאכה אולצו להתאגד בקואופרטיבים. בתי הספר העבריים נסגרו, והפעילות הציונית נאסרה. כמה משפחות הוגלו לפנים רוסיה. ערב הכיבוש הגרמני חיו במרץ' כ-800 יהודים.
ב-22 ביוני 1941 כיתרו הגרמנים את מרץ' והפגיזו אותה. רוב היהודים נשארו ללא קורת גג. כנופיות של בריונים ליטאים (ובראשם מורה בבית הספר היסודי שעמד בראש הסניף המקומי של ארגון ה"שאוליסטים" [הקלעים] הלאומני) עצרו עם כניסת הגרמנים יהודים, בעיקר כאלה שנחשדו בקשר עם המשטר הסובייטי. ליטאים מקומיים רצחו בימים הבאים יהודים, ביריות או בהטבעתם בנהר נימן (Nemunas).
כעבור זמן מה רוכזו יהודי מרץ' בגטו שנקבע במתחם בית הכנסת: הנשים והילדים בבניין הקלויז והגברים בבית המדרש. הגטו הוקף גדר תיל ושמרו עליו ליטאים חמושים. בגטו הוקם ועד שעם חבריו נמנו המורה אברהם סידרנסקי (Sidranski), לשעבר המנהל של בית הספר "תרבות", ובצלאל ויינשטיין. היהודים נלקחו יום-יום לעבודת כפייה. כמה מהם הוצאו לעבודה כביכול ונרצחו.
ב-7 בספטמבר 1941 הוקף הגטו במשמר כבד של ליטאים חמושים. למחרת, על-פי מקורות יהודיים, הוצאו היהודים עירומים מהגטו, נלקחו לבורות שנחפרו קודם לכן באזור בית הקברות, ונורו ונקברו שם. על-פי דוח יגר התבצע הרצח ב-10 בספטמבר 1941, ונרצחו 223 גברים יהודים, 355 נשים יהודיות ו-276 ילדים יהודים.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog