המכון הבין-לאומי לחקר השואה

לאחר מלחמת העולם הראשונה חיו במלוגושץ' כ-760 יהודים – כשליש תושביה. הם עסקו במסחר זעיר ובמלאכה, אך בין המלחמות איבדו רבים מהם את פרנסתם.
הגרמנים כבשו את מלוגושץ' בתחילת ספטמבר 1939, ורדיפת היהודים החלה מיד. בסוף 1939, בהוראת המושל הגרמני, הוקם במלוגושץ' יודנרט.
בתחילת 1941 אולצו יהודי מלוגושץ' לעבור לגטו ורוב רכושם נשדד בידי גרמנים. הגטו נסגר באביב 1941. לגטו הועברו גם יהודים ממקומות אחרים, וב-1942 הגיע מספר היהודים בו ל-1,130. בגטו פרצה מגפת טיפוס.
ב-28 באוגוסט 1942 גורשו רוב היהודים – 830 נפשות – לגטו ינדז'יוב, ובין 16 ל-25 בספטמבר 1942 גורשו משם למחנה ההשמדה טרבלינקה
בעלי המקצועות הנדרשים שנותרו במלוגושץ' הועברו למחנה העבודה סקרז'יסקו-קמיינה (Skarzysko-Kamienna).