המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

ידוובנה (Jedwabne)

מקום לפני המלחמה: עיירה בנפת לומז'ה (Łomża), מחוז ביאליסטוק (Białystok), פולין
מקום בזמן המלחמה: בצירק ביאליסטוק

ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בידוובנה כ-1,000 יהודים – כ-40 אחוזים מכלל אוכלוסייתה. רובם התפרנסו ממלאכה, בעיקר בענף ההלבשה. רוב הנוער היהודי קיבל חינוך מסורתי בחדרים. בעיירה היה בית ספר יסודי ממשלתי שלמדו בו גם ילדי הקהילה היהודית. פעלו בה מפלגות ציוניות, וכן פעל בה תא קומוניסטי מחתרתי שהיו חברים בו גם יהודים.
בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את ידוובנה, אך כעבור ימים אחדים עברה השליטה במקום לידי ברית-המועצות, בהתאם להסכם ריבנטרופ-מולוטוב. בימי השלטון הסובייטי השתייכה ידוובנה לבלרוס. צעירים רבים גויסו לצבא האדום ולעבודות בעומק ברית-המועצות. בית הספר היסודי הפך לקסרקטין צבאי ושוּכּן בו חיל מצב סובייטי.
ב-23 ביוני 1941 שבו הגרמנים וכבשו את ידוובנה. למחרת החלו פולנים מקומיים להתעלל ביהודי העיירה: פרצו לדירות של יהודים, שדדו רכוש, ורצחו יותר מעשרה יהודים. שתי נשים יהודיות הטביעו את עצמן למוות עם תינוקותיהן באגם ידוובנה. המהומות נמשכו עד ששכנע הכומר המקומי את צאן מרעיתו לחדול. הגרמנים הטילו על היהודים הגבלות כלכליות ואסרו עליהם לסחור בחנויותיהם.
לידוובנה הגיעו מאות פליטים מעיירות בסביבה, ובהם יהודים מן העיירות הסמוכות סטוויסקי (Stawiski) וּויזנה (Wizna). בבוקר 10 ביולי 1941 ריכזו פולנים מקומיים ואיכרים מן הכפרים הסמוכים את יהודי העיירה והפליטים היהודים שהיו בה בכיכר השוק. היהודים, 1,600 בני אדם, רוכזו בכיכר באישור הגרמנים, והובאו אליה באמתלה שעליהם לנקות את המקום. חוליגנים מקומיים, מצוידים בגרזִנים, באלות ממוסמרות ובמכשירי עינויים אחרים, הריצו את היהודים בסמטאות והתעללו בהם. עשרות גברים יהודים אולצו לשאת פסל של לנין לקבורה בקצה העיירה, ונקברו אִתו. עם רדת הערב, לאחר שהוחזקו כל היום בלי מים בשמש הקופחת, הוצעדו היהודים לאסם, בעוד הפורעים מוסיפים להתעלל בהם ולהרוג בהם בדרך. האסם הועלה באש, וכמעט כל היהודים שהיו כלואים בו (כ-900 בני אדם על-פי גרסת הפולנים) נשרפו חיים. אלה שניצלו מהשרפה נרצחו באכזריות רבה בידי הפולנים בכל מקום שנתפסו בו. שמואל וסרשטיין היה מהמעטים שהצליחו להימלט ולהעיד על קורות אותו היום.
בידוובנה נותרו כ-100 יהודים ורוכזו בגטו של שני בתים באזור השוק הישן של העיירה. כעבור חודשים אחדים נרצחו 15 מהם באשמת קומוניזם. ב-2 בנובמבר 1942 חוסל הגטו, והיהודים הנותרים הועברו לגטו לומז'ה (Łomża) ולמחנה האיסוף בזמברוב (Zambrow).
רק שבעה מיהודי ידוובנה שרדו.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog